דף הבית

צור קשר

אל תחמיצו את ההזדמנות להכיר את ריבונותו של הבורא

שש נקודות המפנה המתוארות לעיל הן שלבים בעלי חשיבות מכרעת שנקבעו על ידי הבורא ושעל כול אדם רגיל לעבור בחייו. כול אחת מנקודות המפנה האלה היא אמיתית. לא ניתן לעקוף אף אחת מהן ולכולן יש קשר לקביעתו מראש של הבורא ולריבונותו. לפיכך, כול אחת מנקודות המפנה האלה היא נקודת ביקורת חשובה לאדם, והשאלה כיצד לעבור כול אחת מהן באורח חלק היא שאלה רצינית מאוד, שכולכם עומדים בפניה כעת.

העשורים הספורים שמהם מורכבים חיי אדם, אינם ארוכים ואינם קצרים. עשרים השנים בערך העוברות בין הלידה לבין ההגעה לבגרות, חולפות כהרף עין, ועל אף שבשלב זה בחיים האדם נחשב למבוגר, בני אדם בקבוצת הגיל הזו אינם יודעים כמעט דבר על חיי האדם והגורל האנושי. ככול שהם רוכשים ניסיון רב יותר, הם צועדים בהדרגה אל עבר גיל העמידה. בני אדם בשנות השלושים והארבעים לחייהם רוכשים ניסיון התחלתי בחיים ובגורל, אך מושגיהם על הדברים האלה עודם מעורפלים מאוד. רק בגיל ארבעים, מתחילים אנשים מסויימים להבין את האנושות והיקום, שנבראו על ידי אלוהים, לתפוס מהי משמעות חיי האדם, מהי משמעות הגורל האנושי. יש אנשים, שעל אף שהיו חסידיו של אלוהים מזה זמן רב והם כעת בגיל העמידה, אין להם עדיין ידע והגדרה מדויקים על ריבונותו של אלוהים, לא כל שכן ציות אמיתי. יש שלא אכפת להם דבר פרט לשאיפה לזכות בברכות, ועל אף שחיו שנים רבות, הם אינם יודעים ואינם מבינים כלל את עובדת ריבונותו של הבורא על הגורל האנושי, ולפיכך לא הפיקו ולו מעט מן הלקח המעשי של הציות לתזמוריו וסידוריו של הבורא. אנשים כאלה הם טיפשים מוחלטים. אנשים כאלה חיים את חייהם לשווא.

אם חיי האדם נחלקים על פי מידת הניסיון בחיים והידע על הגורל האנושי, הם יחולקו לכשלושה שלבים. השלב הראשון הוא הנעורים, השנים שבין הלידה לגיל העמידה, או בין הלידה לגיל שלושים. השלב השני הוא התבגרות, מגיל העמידה לגיל הזיקנה, או מגיל שלושים עד ששים. והשלב השלישי הוא תקופת הבשלות, מגיל הזיקנה, החל מגיל ששים, עד שהאדם עוזב את העולם. במילים אחרות, מן הלידה עד גיל העמידה, הידע של רוב בני האדם על הגורל והחיים מוגבל לחיקוי רעיונותיהם של אחרים. אין לו כמעט מהות אמיתית ומעשית. במהלך תקופה זו, השקפתו של האדם על החיים והאופן שבו הוא עושה את דרכו בעולם, כולם שטחיים ותמימים מאוד. זוהי התקופה הצעירה של האדם. רק לאחר שטעם מכול השמחות והעצבונות של החיים, רוכש האדם הבנה אמיתית על הגורל, מגיע בהדרגה – באופן תת-מודע, בעומק לבו – להערכה של טבעו הבלתי הפיך של הגורל, ומבין אט אט כי ריבונות הבורא על הגורל האנושי קיימת באמת. זוהי תקופת ההתבגרות של האדם. כשהאדם חדל להיאבק נגד הגורל, וכשהוא אינו מוכן עוד להידחף למאבקים, אלא יודע מה חלקו, נשמע לרצון השמיים, מסכם את הישגיו ושגיאותיו בחיים, וממתין לשיפוטו של הבורא על חייו – זוהי התקופה הבוגרת של האדם. לנוכח סוגי החוויות והרווחים השונים שבני אדם רוכשים במהלך שלוש התקופות האלה, בנסיבות רגילות, חלון ההזדמנויות של האדם להכיר את ריבונות הבורא אינו גדול במיוחד. אם הוא מגיע לגיל ששים, יש לו רק כשלושים שנה להכיר את ריבונותו של אלוהים. אם הוא רוצה בפרק זמן ארוך יותר, הדבר אפשרי רק אם חייו ארוכים דיים, אם הוא מסוגל לחיות מאה שנה. לכן אני אומר, על פי החוקים הרגילים של הקיום האנושי, על אף שזהו תהליך ארוך מאוד, מן הפעם הראשונה שבה האדם פוגש את נושא הכרת ריבונותו של הבורא ועד למועד שבו הוא מסוגל להכיר בעובדת ריבונותו של הבורא, ומאז ועד לשלב שבו הוא מסוגל להישמע לה, אם מונים את השנים בפועל, אין יותר משלושים או ארבעים שנים שבמהלכן יש לאדם הזדמנות לרכוש את הגמולים האלה. ולא פעם, בני אדם נסחפים בתשוקותיהם ובשאיפותיהם לזכות בברכות. הם אינם יכולים להבחין, היכן שוכנת מהות חיי האדם, אינם תופסים את החשיבות שבהכרת ריבונות הבורא, ולפיכך אינם מוקירים את ההזדמנות הזו, היקרה מפז, להיווכח בעולם האנושי, לחוות את חיי האדם, לחוות את ריבונות הבורא, ואינם מבינים איזה ערך בל-ישוער יש לכך שישות שנבראה תזכה להנחייתו האישית של הבורא. לכן אני אומר, אותם האנשים החפצים בכך שעבודתו של אלוהים תסתיים במהירות, המבקשים כי אלוהים יסדר את קצו של האדם מוקדם ככול האפשר, כדי שיוכלו לחזות מייד בפניו האמיתיות ולהתברך במהרה, אשמים במרדנות מן הסוג הגרוע ביותר והם טיפשים במידה קיצונית. ומי שחפץ, בזמנו המוגבל, לנצל את ההזדמנות הייחודית הזו להכיר את ריבונות הבורא, הוא החכם, הוא המבריק. שני הרצונות השונים האלה חושפים שתי השקפות, השונות במידה עצומה זו מזו: מי שמבקש לו ברכות הוא אנוכי ושפל. הוא אינו מראה כול התחשבות ברצון אלוהים, אינו מבקש לעולם להכיר את ריבונות הבורא, אינו חפץ לעולם להישמע לה, אלא בפשטות מבקש לחיות כרצונו. אנשים אלה הם המנוונים העליזים. הם הקטגוריה שתושמד. מי ששואף להכיר את אלוהים, מסוגל להניח בצד את רצונותיו, מוכן להישמע לריבונותו של הבורא ולסדרים שקבע הבורא. הוא מנסה להיות אדם מן הסוג אשר נשמע לסמכות הבורא ומשביע את רצון אלוהים. אנשים כאלה חיים באור, בין ברכותיו של אלוהים. הם בוודאי יזכו לשבחיו של אלוהים. יהיה אשר יהיה, בחירתו של האדם הינה חסרת טעם, לבני האדם אין זכות החלטה ביחס למשך עבודתו של אלוהים. מוטב לבני האדם למסור את עצמם לחסדיו של אלוהים, להישמע לריבונותו. אם אינכם מוסרים את עצמכם לחסדיו, מה תוכלו לעשות? האם אלוהים יסבול הפסד? אם אינכם מוסרים את עצמכם לחסדיו, אם אתם מנסים לשלוט, אתם בוחרים בחירה טיפשית, ואתם היחידים שתסבלו הפסד בסופו של דבר. רק אם בני האדם ישתפו פעולה עם אלוהים בהקדם האפשרי, רק אם ימהרו לקבל את תזמוריו, להכיר את סמכותו ולהבין את כול אשר עשה למענם, תהיה להם תקווה, חייהם לא יהיו לשווא והם יזכו בישועה.

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ג"

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?