דף הבית

צור קשר

התחייבו בפני האל על הכל, הסדריו הם הטובים ביותר

בהשפעת רעיונות כמו "ידע יכול לשנות את גורלך", "גודל השדה יקבע את גודל הקציר" ו"גורלו של אדם, בידיו הוא", התחלתי לחפש ידע, במחשבה שככל שיהיה לי יותר ידע, כך עתידי יהיה נפלא יותר. לכן, המטרות שלי היו ללמוד באוניברסיטה טובה, למצוא עבודה טובה ולנהל חיים אידאליים, ואף יותר מזאת, למלא את ציפיותיהם של הוריי.

כשהייתי בכיתה ט', הפכתי למשיחי. עם זאת, לא הבנתי מספיק אמיתות, ולכן, כאשר קראתי את דברי האל, "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה", לא הייתי שלם באמונתי והייתי ספקן. והייתי כבול בתפיסה ש"גורלו של אדם בידיו הוא".

אבי היה בוגר קולג', ולעתים קרובות הוא היה מספר לי על החוויות שלו בלימודים כדי לעודד אותי. בהשפעת החינוך שלו, כניסה לאוניברסיטה טובה הפכה להיות המטרה העיקרית של מאמציי בלימודים. וכך התחלתי להשתתף במגוון של שיעורים משלימים. לוח הזמנים שלי היה מלא, בין אם היתה זו חופשת הקיץ או חופשת החורף. החופשות שלי היו כמעט מלאות בקורסים שונים, כגון מתמטיקה, אנגלית, חיבור מאמרים, פיזיקה, כימיה, וכן הלאה. לאחר מספר שנים של עבודה קשה, יכולתי להיכנס לתיכון יוקרתי. בשנת הלימודים האחרונה בתיכון, הוריי החליטו לארגן עבורי לימודים נוספים בחו"ל, כדי לשפר את הסיכויים שלי בעתיד. באותו זמן חשבתי כמוהם וקיוויתי שעל ידי מאמציי אתקבל לאוניברסיטה טובה ויהיה לי עתיד טוב. בסופו של דבר, בחרתי ללמוד ביפן.

הנערה לומדת

ביפן, מלבד חיי הכנסייה, הקדשתי את כל זמני ללימודים. חלמתי להתקבל לאוניברסיטה טובה בזכות מאמציי. לחץ הלימודים היה כבד, ואני נחפזתי תמיד ומעולם לא השתמטתי מהלימודים. מיום שני עד יום שישי השתתפתי בשיעורי הבוקר בבית הספר שבו השיעורים מתנהלים ביפנית, ובערבים השתתפתי בשעורי השלמה. בימי שבת וראשון למדתי כלכלה יפנית, פוליטיקה, היסטוריה, גיאוגרפיה, מתמטיקה… לוח זמנים צפוף זה נמשך שנה אחת, ואז הגיע הזמן להירשם לאוניברסיטה.

ללא היסוס הגשתי בקשות לשתי אוניברסטאות יוקרתיות ולאקדמיה לשפות. בשתי האוניברסיטאות, הגשתי בקשה ללימודים הפופולריים לתואר בכלכלה. חשבתי לעצמי: "אם אצליח להיכנס לאחת מהן, עתידי יהיה ללא ספק מלא בפוטנציאל בלתי מוגבל". ואז עשיתי את כול ההכנות לקראת הבחינות. קודם הגדרתי לעצמי את הנושאים האפשריים שעליהם יראיינו אותי, כתבתי את התשובות, שוחחתי עליהן עם המורים שלי, וערכתי שינויים מתאימים. כל יום למדתי בכיתת לימוד עצמי עד השעה 8 או 9 בערב, עד שהיו לי למעלה מעשרים נושאים אפשריים שאותם למדתי ביסודיות. אך לחלוטין לא ציפיתי שהמורה באוניברסיטה הראשונה יחרוג מהנורמה. הראיון היה אמור להתקיים ביפנית, אך המורה ביקש מאיתנו לענות על השאלות באנגלית. כששמעתי זאת הייתי המום, מכיוון שהאנגלית המדוברת שלי לא הייתה טובה מספיק. וכך עניתי על השאלות באנגלית עילגת. כשראיתי שהאחרים עונים באנגלית שוטפת למדי, ידעתי שאין לי סיכוי לעבור את הראיון.

לכן הייתי כולי תקווה שבאוניברסיטה השנייה הדברים יתנהלו אחרת. הראיון עבר בצורה חלקה מאד. עם זאת, מכיוון שלא שמתי לב לזמן בבחינה בכתב, היה עלי לסיים אותה בחיפזון. למרות שהייתי מודאג מעט לגבי תוצאות הבחינה שלי, עדיין נאחזתי בניצוץ של תקווה. ואז התיישבתי להתכונן לבחינות למדרשה, שזו לא הייתה הבחירה המועדפת עליי. כעבור מספר ימים, קיבלתי להפתעתי הודעה שהתקבלתי למדרשה, אך לא לשתי האוניברסיטאות. חשתי אכזבה ומצוקה. למרות שלא רציתי ללכת ללמוד במדרשה, לא יכולתי לעשות דבר בקשר לכך ולא הייתה לי ברירה. סיפרתי לאבי על החלטתי, אך הוא, שתמיד אמר שהוא יכבד את החלטתי ללא קשר לאיזה בית ספר אלך ללמוד, לא אהב את החלטתי. הוא אמר בעדינות שהוא מקווה שאוכל ללמוד באוניברסיטה ושתהיה לי עבודה טובה וסיכויים לעתיד טוב. כששמעתי את דבריו התחלתי להסס. התחלתי לחפש מידע באינטרנט. ואז גיליתי שיש רק תקווה קלושה שאוכל לקבל עבודה טובה עם תעודה מהמדרשה. לכן ויתרתי על לימודים במדרשה. זמן קצר לאחר מכן, פניתי לאוניברסיטה שאליה פנו חבריי לחדר, ובהחלטיות בחרתי שוב בכלכלה, כי במקצוע זה קיימים סיכויים טובים. אך לאחר ימים ולילות רבים של עבודה קשה, שוב נכשלתי בבחינת הכניסה. לא הייתי מוכן לקבל את התוצאה הזאת ולא יכולתי שלא להתלונן: "איך זה שהשקעתי כל כך הרבה מאמצים בלימודים, ובכל זאת אינני יכול להשיג את מה שאני רוצה? מדוע אני נכשל תמיד?"

באחת הפגישות, אחות ראתה את מצבי, והיא מצאה עבורי קטע מדבריו של אלוהים, "רצונותיהם של בני האדם כה מושלמים, אך כשבני אדם עושים את צעדיהם הראשונים במסע חייהם, הם מתחילים להבין בהדרגה, עד כמה בלתי מושלם הוא ייעוד האדם, ותופסים לראשונה באמת את העובדה, כי על אף שניתן לתכנן תכניות אמיצות לעתיד, על אף שניתן לפתח פנטזיות נועזות, לאיש אין היכולת או הכוח לממש את חלומותיו, איש אינו נמצא בעמדה המאפשרת לו לשלוט בעתידו. תמיד יהיה מרחק מסוים בין חלומותיו של האדם לבין המציאות שעליו להתמודד עמה. הדברים לעולם אינם כפי שהאדם היה רוצה שיהיו, ואל מול מציאות כזו, בני האדם לעולם אינם יכולים להשיג סיפוק או שביעות רצון. יש שאף ירחיקו לכת ככול שרק ניתן לדמיין, יקדישו מאמצים גדולים ויקריבו קורבנות גדולים למען פרנסתם ועתידם, בניסיון לשנות את גורלם. אך בסופו של דבר, גם אם יוכלו לממש את חלומותיהם ורצונותיהם באמצעות עבודתם הקשה, הם לעולם לא יוכלו לשנות את גורלם, ואין זה משנה באיזו עיקשות ינסו, לעולם לא יוכלו לחרוג ממה שהקצה להם הגורל.על העיסוק שהאדם יעסוק בו, מה שיעשה כדי להתפרנס וכמות העושר שיצבור בחייו, לא מחליטים הוריו, כישרונותיו, מאמציו או שאיפותיו, אלא הם נקבעים מראש על ידי הבורא" ("אלוהים עצמו, הייחודי ג'".) "על העיסוק שהאדם יעסוק בו, מה שיעשה כדי להתפרנס וכמות העושר שיצבור בחייו, לא מחליטים הוריו, כישרונותיו, מאמציו או שאיפותיו, אלא הם נקבעים מראש על ידי הבורא" ('שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא').

כשסיימתי לקרוא את דברי האל, נראה היה שהתעוררתי מיד: הייתי רק אחד מברואיו, וכל דבר בחיי היה אכן בידיו של אלוהים. קבלתי לאוניברסיטה נשלטת ומוסדרת על ידי אלוהים. רציתי להתקבל לאוניברסיטה מפורסמת, לקבל דיפלומה טובה ולמצוא עבודה טובה. אך כל אלה היו רק משאלותיי, חלומותיי. התממשותם לא הייתה תחת שליטתי אלא נקבעה מראש על ידי אלוהים.

אחר כך הבנתי יותר ויותר דרך שיתופים של האחים והאחיות ושל אמי, שתמיד חייתי לפי תפיסות שטניות ורעילות של "גודל השדה קובע את גודל הקציר" ו"גורלו של האדם, בידיו הוא". מרדתי ופעלתי נגד אלוהים פעם אחר פעם. תמיד רציתי להצליח באמצעות עבודה קשה. לא פחדתי, גם כאשר נכשלתי. לאחר כל תבוסה קמתי והמשכתי לעבוד, ונלחמתי בגורל שוב ושוב. אך אז הגעתי לנקודה שבה נותר חודש אחד לתוקף האשרה שלי, ואם לא הייתי מתקבל ללימודים, היה עלי לשוב הביתה. רק אז התחלתי להתפלל לאלוהים, "הו אלוהים. כל ענייניי נמצאים בידיך. אינני רוצה למרוד בך יותר, או לבעוט או להיאבק. חיים כאלה מכאיבים יותר מדי. כעת אני מוכן לתת את העניין כולו לידיך, ולתת לך לשלוט בו ולהסדיר אותו. אין זה משנה מה תהיה התוצאה, גם אם אצטרך לשוב הביתה, אהיה מוכן להיכנע לך. אני מאמין שמה שתתן לי, הוא הטוב ביותר".

הפעם לא בחרתי באוניברסיטאות עם קורסים בתחום הכלכלה, כפי שהעדפתי, אלא פניתי לשתי אוניברסיטאות אחרות על פי המלצת המורה שלי. לא נערכתי באופן מלא לבחינות מפני שלא היה לי די זמן לזה. אחר כך למדתי לדעת שאחת משתי האוניברסיטאות דורשת מהתלמידים ללמוד בשנה הראשונה פילוסופיה בודהיסטית. אני משיחי, ולכן ויתרתי מיד על אוניברסיטה זו, וכך נותרה לי רק אוניברסיטה אחת. הייתי מתוח מעט כשחשבתי על המבחן. מקום המבחן היה רחוק, וכאשר בדקתי את מסלול הרכבת ביום המבחן, מצאתי שהרכבת שאיתה נסעתי אינה מגיעה למקום זה. ולכן הייתי צריך לעלות על רכבת אחרת, שבה לא נסעתי אף פעם. דאגתי מאד והתפללתי בלבי לאלוהים: "הו אלוהים, האם תעזור לי? האם אפסיד את המבחן? אם כך יקרה, אני מוכן לציית לך ללא תלונות". תודה לאל: כאשר הלכתי לתחנה, הכול עבר בצורה חלקה, ועליתי לרכבת.

ברכבת התחלתי להרגיש בטוח יותר, אך לפתע גיליתי שהטלפון הנייד שלי נעלם. הייתי על סף דמעות. אישה מבוגרת שישבה לידי אמרה, "אתה על הרכבת הנכונה. זה בסדר". עניתי בחיוך מאולץ, "כן, אבל השארתי את הטלפון הנייד שלי בתחנה". חשבתי לעצמי: "קורים לי כל מיני דברים היום. אלוהים, מה עליי לעשות?" מתוך בהלה, לא יכולתי לעשות דבר מלבד להתפלל ולהסתמך על אלוהים. להפתעתי, האישה המבוגרת עזרה לי מאד. היא עזרה לי להתקשר למשרד הכרטיסים, וגם ארגנה עם מוכר הכרטיסים שאוכל לקבל את הטלפון שלי כשאחזור. הודיתי לאלוהים בלבי. הודיתי לו על שסידר דברים ואנשים כדי שיעזרו לי. על אף שהנסיעה לא עברה באופן חלק, הגעתי למקום הבחינה חצי שעה לפני הזמן. כשעמדתי מחוץ לאולם הבחינות, חשבתי על כל מה שקרה. התברר שדברים שהתייחסתי אליהם כדברים רעים שקורים לי, התהפכו בסופו של דבר והכל היה בסדר. מבלי להיות מודע לכך, היתה לי אמונה באלוהים, ועכשיו הבנתי שאין זה משנה עם איזה מצב אני צריך להתמודד, אלוהים לצידי, והוא עוזר לי כשאני פונה לעזרתו. בזמן שהמתנתי למבחן, כשהרגשתי מתוח, אמרתי לעצמי, "אינני צריך לפחד. אלוהים לצידי". הראיון עבר באופן חלק, מעבר לכל ציפיותיי. כל שאלותיו של המורה היו על חומר שלמדתי וידעתי. ידעתי שאלוהים הסדיר זאת. בשקט, בלבי, היללתי את מעשיו.

הבחורה המאמינה באלוהים שמחה מאוד

לאחר מספר ימים קיבלתי את תוצאות המבחן: עברתי. הודיתי לאלוהים מקרב לבי כאשר קיבלתי את ההצעה מהאוניברסיטה, וידעתי שאלוהים העניק לי אותה. בהשוואה לכך שהתקבלתי לאוניברסיטה, התרגשתי יותר מכך שקיבלתי הרבה יותר ידע על אלוהים. אלוהים הוא זה שאיפשר לי ללמוד להסתמך עליו, לכבד אותו ולציית לו בכל הדברים. הרגשתי שמה שאלוהים מארגן עבור כל אחד מאיתנו זה תמיד הדבר המתאים ביותר, וזה גם גורם לנו להרגיש מאד חופשיים.

חשבתי על העבר, על כך שאני, אשר כילד הקדשתי את עצמי ללימודים, הבנתי בבירור מדבריו של אלוהים כי "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה", אך עדיין לא הייתי מוכן להאמין בדבריו. להיפך, תמיד התנגדתי לו ותמיד רציתי להשיג כל דבר בעצמי. באותו רגע הרגשתי כאילו עשיתי משהו לא נכון ואז חשבתי על דבריו של אלוהים, "העצב במצבו של האדם אינו על כך שהאדם שואף לחיים מאושרים, לא שהוא חותר לעושר ותהילה או נאבק נגד גורלו מבעד לערפל, אלא על כך שלאחר שראה את קיומו של אלוהים, לאחר שלמד את העובדה שלבורא יש ריבונות על הגורל האנושי, הוא בכול זאת אינו יכול לתקן את דרכיו, אינו יכול לחלץ את רגליו מתוך הבוץ, אלא מקשה את לבו ומתמיד בשגיאותיו. הוא מעדיף להמשיך לדשדש בבוץ, להתחרות בעיקשות בריבונותו של אלוהים, להתנגד לה עד הסוף המר, ללא כל שמץ של מוסר כליות, ורק כשהוא שוכב שבור ומדמם הוא מחליט לבסוף לוותר ולסגת. זהו הצער האמיתי על האדם. לכן אני אומר, מי שבוחר להיכנע הוא חכם ומי שבוחר להימלט הוא עקשן" (' אלוהים עצמו, הייחודי ג' '). הייתי נחרץ במרדף אחר הכניסה לאוניברסיטה, וחלמתי שבאמצעות מאמציי אקבל משהו שלא היה שייך לי. פניתי לאוניברסיטאות שוב ושוב, וכל פעם התאכזבתי והתעצבתי. הייתי מודע לחלוטין לכך שגורלו של אדם נגזר על ידי השמיים, אך לא הייתי מוכן להתחרט לחלוטין, ועדיין רציתי להגשים את חלומותיי בכוחות עצמי. דרך ניסיון זה, למדתי באמת שגורלנו הוא בידיו של אלוהים וכי הוא עושה עבור כל אחד מאיתנו הסדרים מתאימים. פניתי לשלוש אוניברסיטאות כי רציתי להתמחות בכלכלה ובמנהל, וחשבתי שכך אגיע לקריירה מבטיחה. אך למעשה, אם הייתי מתמחה בנושאים האלה, האם הם היו מועילים לשימוש בעתיד? לא הייתי בטוח בזה כלל וכלל. האם הייתי עוסק בקריירה הקשורה לכלכלה? גם בזאת לא הייתי בטוח. האם חיי היו מתנהלים בדיוק לפי תוכניותיי? התשובה הייתה – לא.

אבי למד אדריכלות בקולג', אבל עכשיו הוא מנהל חנות המוכרת סיגריות ומשקאות חריפים. הוא מתרוצץ סביב העסק שלו כל יום, אך זה לא קשור לחלוטין לאדריכלות. כל זה הוא הוכחה לכך כי אף אחד אינו יכול לעקוף את סמכותו של אלוהים ואת גזרת השמיים. כניסתי לאוניברסיטה היא חלק מריבונותו והסדריו של אלוהים. השפה היפנית שלמדתי תהיה לי לשימוש, וזוהי מיומנות שתהיה שייכת לי לעד. אני יכול להשתמש בשפה היפנית לא רק כדי לקרוא ספרים יפניים, אלא חשוב מזאת, אוכל להפיץ את הבשורה, להעיד על אלוהים ולמלא את חובתי כיצור שנברא, ואלה הם הדברים המפוארים ביותר שאוכל לעשות. אחרי ככלות הכול, חוויתי שמה שאלוהים מארגן עבורנו הוא הדבר הטוב ביותר והמתאים לנו ביותר. תודה לאל הכול יכול!

מאת שו נינג, יפן

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?