כיצד ביכולתנו לזכות בברכת אלוהים

כל אחד מאתנו שמאמין באלוהים שואף לזכות בברכות מאלוהים, שכן כשאלוהים מברך אדם כלשהו המשמעות היא שאותו אדם זכה באישורו של אלוהים ושהוא משביע את רצונו. אם כן, כיצד ביכולתנו לזכות בברכותיו של אלוהים? זוהי השאלה שמעסיקה את כולנו. כולנו יודעים שכתוב בתורה שנוח ואברהם זכו לברכותיו של אלוהים. מה בדיוק הם עשו בשביל לזכות בברכותיו של אלוהים? הבה ננסה להבין את הניסיונות שלהם באמצעות לימוד התורה.

G-d-blessings

מדוע זכה נוח לברכותיו של אלוהים?

נכתב בתורה: "וירא אלֹהים את-הארץ, והנה נשחתה: כי-השחית כל-בשר את-דרכו, על-הארץ. ויאמר אלֹהים לנח, קץ כל-בשר בא לפנַי – כי-מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את-הארץ. עשה לך תבת עצי-גֹפֶר, קִנים תעשה את-התבה; וכפרת אֹתה מבית ומחוץ, בכפר. …ויעש, נח: ככל אשר צִוה אֹתו, אלֹהים – כן עשה" (בראשית ו' 22 ,12-14 ).

מפסוקים אלו אנו למדים שלפני שאלוהים השמיד את העולם במבול, הוא קרא לנוח לבנות תיבה והנחה אותו כיצד עליו לבנות אותה. לאחר מכן נוח עשה כדבריו וציית להוראותיו עד בזו אחר זו. כשהגיע המבול, נוח ומשפחתו בת שבע-הנפשות עלו לתיבה. הם שרדו וחיו תחת ברכותיו של אלוהים. אם כן, מדוע זכה נוח בברכותיו של אלוהים? דברי האל מגלים לנו את התשובה: "כשנח ציית להוראותיו של אלוהים, הוא לא ידע מה הן כוונותיו של אלוהים. הוא לא ידע מה אלוהים רוצה להשיג. אלוהים רק נתן לו פקודה, הורה לו לעשות דבר מה, אך ללא הסברים רבים, והוא עשה זאת. הוא לא ניסה להבין את כוונות האל בפרטיות, הוא לא התנגד לאלוהים והוא לא היה דו-פרצופי בלבו. הוא רק עשה זאת על פי ההוראות בלב טהור ופשוט. הוא עשה את כל מה שאלוהים אפשר לו לעשות, ועשייתו ההחלטית נבעה מצייתנות וקשב לדבר האל. האופן שבו הוא התמודד עם המשימה שאלוהים הפקיד בידו היה עד כדי כך ישיר ופשוט. מהותו, המהות של מעשיו, הייתה צייתנות, לא פקפוק, לא התנגדות, ועל אחת כמה וכמה, לא מחשבה על ענייניו, רווחיו והפסדיו האישיים. יתרה מזאת, כשאלוהים אמר שהוא ישמיד את העולם במבול, הוא לא שאל מתי או ניסה לרדת לסוף דעתו, וקל וחומר שהוא לא שאל את אלוהים באיזה אופן הוא ישמיד את העולם. הוא פשוט עשה את מה שאלוהים הורה לו. בלי קשר לאופן שבו אלוהים רצה שהדבר ייעשה או באילו אמצעים הוא רצה שהדבר ייעשה, הוא עשה בדיוק את מה שאלוהים ביקש וגם התחיל בעבודה באופן מיידי."

"בעיני אלוהים, בין שבן אדם הוא דגול או חסר חשיבות, כל עוד הוא יכול להקשיב לאלוהים, להישמע להוראותיו ולמשימה שהוא מפקיד בידו ויכול לשתף פעולה עם עבודתו, רצונו ותוכניתו של אלוהים, כדי שרצונו ותוכניתו של אלוהים יוכלו להתבצע באופן חלק, הרי שההתנהלות הזו ראויה להנצחתו וראויה לברכתו. אלוהים נוצר בני אדם כאלה והוא מוקיר את מעשיהם ואת אהבתם וחיבתם כלפיו. זו גישתו של אלוהים. אם כן, מדוע אלוהים ברך את נח? מפני שזה האופן שבו הוא מתייחס למעשים כאלה ולצייתנות כזו מצד האדם."

מדברי האל אנו רואים את הדבר הבא: כשאלוהים הורה לנוח לבנות תיבה, נוח לא שאל את אלוהים מדוע עליו לעשות זאת, ולא כמה זמן המשימה תדרוש תארך. תחת זאת, הוא פעל על פי דרישותיו של אלוהים וראה בשליחות זו מאלוהים אחריות אישית וחובה ומילא אחריה. לפיכך הוא זכה בברכותיו של אלוהים.

מדוע זכה אברהם בברכותיו של אלוהים?

כולנו מכירים את סיפורו של אברהם. כשאברהם היה בן מאה, אלוהים העניק לו בן – יצחק. אך כשיצחק גדל אלוהים הורה לאברהם להקריב אותו לעולה. אנשים רבים יראו בדרישה זו מאלוהים דבר בלתי מתקבל על הדעת ויהגו בראשם טרוניות בשמו של אברהם, לדוגמה: אם אלוהים העניק לאברהם בן מדוע הורה לו לאחר מכן להקריבו? ומדוע, אם כך, העניק לו בן מלכתחילה? אך כיצד התמודד אברהם עם דרישתו של אלוהים? בתורה כתוב: "וישכם אברהם בבקר, ויחבֹש את-חמֹרו, ויקח את-שני נעריו אִתו, ואת יצחק בנו; ויבקע, עצי עֹלה, ויקם וילך, אל-המקום אשר-אמר-לו האלֹהים" (בראשית כ"ב 3). "ויבֹאו, אל-המקום אשר אמר-לו האלֹהים, ויבן שם אברהם את-המזבח, ויערך את-העצים; ויעקֹד, את-יצחק בנו, וישם אתו על-המזבח, ממעל לעצים. וישלח אברהם את-ידו, ויקח את-המאכלת, לשחֹט, את-בנו" (בראשית כ"ב 9-10). כשהניסיון מאלוהים ניחת על אברהם, ולמרות שלא יכול היה לשאת את הפרידה מבנו וחש אי נחת בלבו, אברהם פעל בהיגיון ולא התמקח עם אלוהים, אלא נשמע לו ללא תנאי והחזיר את יצחק לאלוהים בכנות על פי ציוויו של אלוהים. צייתנותו של אברהם הראתה לאלוהים את מידת היושר שלו. ככתוב בדברי האל: "כשאברהם שלח אברהם את ידו ולקח את המאכלת לשחוט את בנו, האם אלוהים ראה את מעשיו? כן. התהליך כולו – מתחילתו, כאשר אלוהים דרש מאברהם להקריב את יצחק, ועד שאברהם באמת הרים את המאכלת לשחוט את בנו – הראה לאלוהים את לבו של אברהם. בלי קשר לטיפשותו ובערותו בעבר, ובלי קשר לחוסר הבנתו את אלוהים, בעת ההיא, לבו של אברהם היה נאמן וכן לאלוהים, והוא באמת התכוון להשיב לאלוהים את יצחק, הבן שאלוהים העניק לו. אלוהים ראה בו משמעת – את אותה משמעת שהוא רצה."

במהלך הניסיון שלו, אברהם בחר להישמע לאלוהים באופן מוחלט מכיוון שבלבו הישמעות לאלוהים ניצבה מעל הכול, והייתה חשובה יותר מיצחק. הדבר שאלוהים מוקיר יותר מכל הוא אנשים בעלי לב כן אשר נשמעים לו. לפיכך, בזכות כך שנשמע לאלוהים, אברהם זכה לברכותיו, וצאצאיו רבו כמניין הכוכבים שבשמיים וגרגירי החול שבחוף. בדיוק כפי שנכתב בבראשית כ"ב, פסוקים ט"ז- י"ח: "בי נשבעתי נאֻם-יהוה: כי, יען אשר עשית את-הדבר הזה, ולא חשכת, את-בנך את-יחידך. כי-ברך אברכך, והרבה ארבה את-זרעך ככוכבי השמים, וכחול, אשר על-שפת הים; וירש זרעך, את שער אֹיביו. והתברכו בזרעך, כל גויי הארץ, עקב, אשר שמעת בקֹלי" (בראשית כ"ב 16-18).

אמיתות רלוונטיות :


הבטחתו של אלוהים לאברהם
הבטחתו של אלוהים לאברהם

כשאלוהים אמר "בי נשבעתי", אלוהים גמר בדעתו שאברהם יהיה אבי העם הנבחר, עם ישראל, ושלאחר מכן הוא יוביל את העם הזה קדימה לפי קצב עבודתו.


פרשת נח, נח,תיבת נח
ברכת האל לנח אחרי המבול

לאחר שנח קיבל את הוראות האל ובנה את התיבה, ולאחר שהוא שרד את הימים שבהם אלוהים השמיד את העולם במבול, כל משפחתו בת שמונה הנפשות שרדה.


כיצד ביכולתנו לזכות בברכותיו של אלוהים?

מקריאת סיפוריהם של נוח ואברהם אנו למדים שהיה להם דבר אחד במשותף: שניהם הקשיבו ונשמעו לאלוהים ופעלו בהתאם לרצון האל. לא משנה מה אמר להם אלוהים, אפילו אם הם לא הבינו את רצונו באותו זמן, הם פעלו על פי דבריו ללא התמקחויות או דרישות. עם זאת, בהשוואה אליהם, בנו – למרות האמונה שלנו באלוהים – יש טומאות ואנו תמיד מנסים לעשות עסקאות עם אלוהים. במהלך ההליכה שלנו בדרכי האל, הדבר שעומד לנגד עינינו הוא קודם כל טובתנו האישית. איננו מוכנים לעשות דבר מה כלשהו שאינו מיטיב עמנו, ואפילו אם כן, אנו לא נשמעים בכנות ולא מתחשבים באלוהים. אנו עושים את הדברים הללו רק מתוך כוונה להמיר את ברכות האל בטובות אישיות, כגון משפחה מאושרת, קריירה משגשגת או כניסה למלכות גן העדן. כשאנו עומדים בפני ניסיונות אנו תמיד מבינים את אלוהים באופן שגוי ומתלוננים כנגדו. אין ביכולתנו להישמע באמת לשלטון אלוהים ולארגוניו. כתוצאה מכך, המעשים שלנו יכולים אך בקושי לזכות באישור מאלוהים. לפיכך, אם אנו מצפים לחיות תחת ברכותיו של אלוהים, עלינו לחקות את נוח ולהישמע לאלוהים לחלוטין. מלבדו ישנו גם את אברהם, אשר מול הניסיונות והזיכוכים של אלוהים שאף אך ורק למילוי רצון האל. לכן הוא היה מוכן להקריב את יצחק לאלוהים מבלי סיבות וכוונות נוספות.

למעשה, לא קשה לחיות תחת ברכותיו של אלוהים משום שדרישותיו של אלוהים מאתנו אינן כה גבוהות. כל עוד יש באפשרותנו להבין את אלוהים, להאמין ולהישמע לו, לירוא מפניו ולסור מרע, אז לא משנה מה יתרחש בחיינו – אם ניסיון מאלוהי או מבחן – נזכה בברכותיו של אלוהים כמו נוח ואברהם. ככתוב בדברי האל: "מי שירא את אלוהים וסר מרע, מי שהוא באמת חסיד של אלוהים, מי שמקשיב לו ונאמן לו ומי שנשמע לו – אלה הם בני האדם שלעתים קרובות יזכו בברכותיו של אלוהים, ואלוהים יעניק את הברכות האלה ללא היסוס. יתר על כן, הברכות שבני אדם מקבלים מאלוהים הן לעתים קרובות מעבר לכל דמיון וגם מעבר לכל מה שבני אנוש יכולים להשיג בתמורה למה שהם עשו או למחיר שהם שילמו."

תגובות

  הירשם  
Notify of