דף הבית

צור קשר

מה זה אומר ללכת בכנות בדרכו של אלוהים

עיסוק בחיפוש אחר האמת יכול לאפשר לנו להכיר את אלוהים ולחיות חיים אותנטיים. כלומר, לאחר שנבין מספר אמיתות, תהיה לנו אמונה אמיתית באלוהים ונוכל לנהוג באמת ובתמים על פי דברי האל, להישמע לו ולשרת אותו. אם אין לנו אמיתות, האם נוכל ללכת בדרכו של אלוהים באמת ובתמים? לא נוכל. יש אנשים רבים המאמינים באלוהים, חיים חיי כנסייה ומשתתפים בפגישות, אך אם אין להם מי שיוביל אותם, הם יסוגו. יש אנשים שלא יקראו יותר את דברי האל, יתרחקו מאלוהים, יאבדו את אמונתם באלוהים ובסופו של דבר יפלו לתוך החשיכה. אם לא היו אנשים טובים שמובילים,העוסקים בכנות באמת, האם עדיין היית יכול להמשיך ולקיים את דברי האל? האם תוכל להעיד על כך? האם עדיין תוכל לבצע את חובתך כרגיל? אני חושש שיש אנשים שלא יוכלו. אם כך, האם אנשים כאלה הולכים באמת ובתמים בדרכו של אלוהים? אנשים אלה רק מאמינים באלוהים, אך הם אינם נוהגים על פי דבריו. הסיבה העיקרית לכך שאנשים מאמינים באלוהים אך אינם נוהגים על פי דבריו, היא שאין להם את האמת ושהם אינם עוסקים באמת. אנשים שאין להם את האמת, הם אנשים ללא חיים חדשים ואין להם את דברי האל כמציאות חייהם. אנשים כאלה לא יכולים לצעוד בנתיב של אלוהים–נתיב החיים האמיתי. מה הם הסימנים של אנשים ההולכים בדרכו של אלוהים? ראשית, הם צריכים לעסוק באמת, הם להוטים להבין ולדעת את דברי האל ולקבל את האמת כחייהם, ולכן הם מעוניינים במיוחד לשתף את האמת ולאכול ולשתות את דברי האל. אין זה משנה באיזו סביבה הם נמצאים, הם מרגישים שהם יכולים להסתמך על אכילה ושתייה של דברי האל בלבד, לעסוק באמת כדי לחיות, ולעולם לא לעזוב את דברי האל. אדם מסוג זה באמת הולך בדרכו של אלוהים. יש אנשים המדברים לעתים קרובות על חוויותיהם, אבל אין להם אמת כמציאות של חייהם והם פשוט מבינים כמה דוקטרינות. למרות שהם יכולים לשאת נאומים גבוהים ולדבר על החוויות הקטנות שלהם, כאשר הם עומדים בפני מבחן, הם מתמוטטים; כאשר הם מתמודדים עם אילוצי החיים, אין להם בטחון והם מתמוטטים, וכאשר הם עומדים בפני קשיים ספציפיים, אין להם אמונה. אם כך, האם אנשים כאלה הולכים בדרכו של אלוהים? אנשים כאלה אינם הולכים בדרכו של אלוהים. כאשר יש אדם טוב המוביל אותם, הם יכולים לצאת יחד למסע וברגע שהם רואים את היתרונות עבורם בעיסוק באמת, הם מבינים את העיקרון; ולכן הם ממשיכים להשתתף בפגישות לצורךעניין זה ומקווים לקבל ברכות אמיתיות.עם זאת, כיוון שהם אינם משתוקקים לאמת, כאשר הם מתמודדים עם נסיבות מסוימות, הם אינם יכולים להמשיך והם מגיעים למצב של קיפאון. משום שאנשים כאלה לא השיגו את האמת, אין להם אמונה אמיתית באלוהים. אם כך, איך הם עושים את חובתם ומשתפים את החוויה שלהם? הם גם רוצים להשיג את האמת ולהיוושע, אך משום שבלבם הם לא אוהבים יותר מדי את האמת– רק קצת מתעניינים בה– כאשר אנשים מדברים הם מקשיבים, מבינים חלק מהדברים כך שהם מרגישים קצת התלהבות, אך כאשר הם נתקלים בכמה מכשולים וקשיים, אין בהם התלהבות. וכך, כאשר אין להם מנהיג טוב, הם אינם יכולים ללכת בדרכו של אלוהים והם אינם יכולים לחיות חיי כנסיה רגילים, והם מתרחקים מאלוהים. האם אתה מכיר אדם כזה בקהילתך? אם אין מי שיוביל אותך ויזין אותך, כמה אנשים יוכלו להישאר זקופים? כמה אנשים יוכלו להמשיך לעסוק באמת, להביא לידי ביטוי בחייהם את מציאות דברי האל, להיות עדים לאלוהים כמו קודם לכן וללכת בדרכו של אלוהים? האם אתה בטוח בעצמך? יש אנשים שיכולים לדבר על התנסויות קטנות ועל עדים קטנים, אך האם זה נחשב כקבלת האמת? האם זה נחשב כהיווכחות בחיים במציאות? איזה סוג של אנשים נחשב כמי שקבל את האמת וחי באמת במציאות? לא ניתן להשיג את האמת על ידי התנסות קטנה ופשוטה. קבלת האמת אינה עניין פשוט. אמור לי, כמה שנים של התנסות בדברי האל מספיקות כדי להבין אותם באמת? אלוהים רוצה שנהיה כנים. וכמה שנים אנחנו צריכים לחוות זאת לפני שנהפוך באמת לאנשים כנים? האםזה מספיק שתהיה לנו מעט התנסות ומעט ניסיון בנשיאת עדות?מעט זה לא מספיק. התנסות של אנשים בדברי האל נעה מן השטחי אל העמוק. אין זה המקרה שבו יש התנסות קטנה ומיד אנו מסוגלים להבין לחלוטין את מהות האמת של דברי האל. יש אנשים המתמודדים עם מבחנים, ולכאורה, בכך שהם סומכים על אלוהים, הם חושבים שהם מנצחים. האם זה נחשב לניסיון חיים אמיתי? זה לא נחשב, מפני שאין להם את האמת. זהו הניסיון השטחי ביותר. ניסיון חיים אמיתי הוא ניסיון ברמה מסוימת. רק ניסיון שאיתו יש לך הבנה אמיתית של האמת, מפענח לחלוטין את רצונו של אלוהים. הבנת מהות האמת, היכולת לחיות על פי דבריו של אלוהים ולחלוטין על פי דבריו של אלוהים ולפעול בהתאם לרצונו של אלוהים, הוא ניסיון אמיתי של היווכחות בחיים. יש ניסיונות קטנים שהם ניסיונות של שמירה על הכללים, פני השטח של המילים וההתנסויות הרדודות ביותר שאינן קשורות למהות האמת. כמו כאשר אנשים הרוצים להיות כנים והם עומדים בפני בעיה כלשהי והם אומרים, "האם אני צריך לשקר או לומר את האמת?" לאחר שהם מתפללים, הם אומרים, "הפעם לא אפעל מתוך פחדנות, אני אדבר בכנות." בפרץ של אנרגיה הם מדברים בכנות. כשהם מדברים על חוויה שבה נשאו עדות, הם אומרים, "חוויתי זאת עכשיו וטעמתי את הטעם של להיות אדם כן, ועכשיו אני אדם כן." האם זה נכון? משמע שהם היו אנשים כנים פעם אחת, התנהגו כאדם כן פעם אחת. אם כך, האם אתה מעז להבטיח שתוכל להיות אדם כן במצבים רבים בעתיד? מדוע לא ניתן להבטיח זאת? אין לך את האמת. לא נוכחת באמת. חכה עד שיום אחד, כאשר לא תהיה זקוק לתפילה אלא תדבר תמיד בכנות; כשאמירת דבר שקר תהיה עבורך מאמץ ותגרום לך לכאב; כאשר תוכל להיות אדם כן בקלות רבה ותוכל לדבר בכנות– רק אז ניתן יהיה לומר שאתה חי במציאות של היותך אדם כן. הדבר יגרום לכל כך הרבה אנשים שיבואו איתך במגע לומר, "אדם זה הוא אדם כן; זה נכון." אין זה משנה אם זה מישהו מאמין באלוהים או שהוא חסר אמונה – כאשר הם מבלים איתך ומדברים איתך במשך זמן מה, הם יכולים לגלות שאתה אדם כן ואדם טוב. חכה עד שזה יקרה. האם יש אנשים כנים סביבנו כעת? כעת נחשפת שחיתות רבה, ולמרות שיש אנשים היכולים להפוך אחר כך לאנשים כנים, עכשיו יש להם יכולת מועטה מדי להיווכח בניסיון החיים והם עדיין לא חוו שינויים חשובים. הם חייבים להמשיך את העיסוק שלהם במשך עוד מספר שנים. לאחר מספר שנים של עיסוק, אתה תראה שהאנשים האלה באמת השתנו. ככל שהם יאמינו יותר, כך תהיה להם דמות אנושית יותר; ככל שהם יאמינו יותר, כך הם יהיו כנים יותר ופחות מטעים. ככל שהם יאמינו יותר, כך הם יהפכו להיות פשוטים יותר ופתוחים יותר; ככל שהם יאמינו יותר, הם ייעשו חכמים יותר ויוכלו להסתדר טוב יותר עם אנשים. אדם מסוג זה קיבל את האמת, ובאמת נוכח במציאות. עתה אנשים לא קיבלו עדיין את האמת ואינך יכול לראות שינויים משמעותיים באנשים, אלא מספר שינויים קטנים בהתנהגותם ולא שינויים במערך חייהם. לכן אתה רוצה למצוא אנשים כנים, אך לא קל למצוא אותם. חכה עד שתעסוק באמת במשך מספר שנים, ותראה שכמה אנשים אכן השתנו: "כדאי להתחבר עם אדם זה. אדם זה הוא אדם כן. אדם זה באמת מאמין באלוהים. הוא הולך בדרכו של אלוהים." יש אנשים המקווים להרגיש מלאים והם משתוקקים תמיד לברכות. מכיוון שהם אינם אוהבים את האמת ומזה זמן רב חיים את חיי הכנסייה, הם מתחילים להשתעמם ומרגישים שהעיסוק באמת הוא משעמם. ככל שהם מאמינים יותר, כך הם נעשים משועממים יותר, עד שבסופו של דבר הם עוזבים. לאחר שהם עוזבים, הם הופכים לאפלים יותר ומצבם נעשה גרוע יותר ויותר. ברגע שהם חוזרים אל הכופרים, הם מוצאים שכל כך קשה להתמודד איתם ושהם כל כך אפלים, והם זוכרים את הזמן שלהם עם משפחת האל; אבל הם לא יכולים לעשות דבר גם בקשר לכך. אנשים שאינם אוהבים את האמת, אינם יכולים להמשיך בנתיב הזה ואינם יכולים להתמיד. עכשיו יש כמה אנשים מסוכנים מאוד– אם אין להם אנשים טובים שיובילו אותם, הם עלולים לבטל את עצמם בהיסח הדעת. האם אין זה המקרה? אתה מבטל את עצמך ואינך מסוגל להתמיד למרות שאתה רוצה. למרות שאתה אומר, "אני עדיין מאמין. בלבי, תמיד אאמין." אך חיי הכנסייה שלך פוחתים והולכים, אתה אוכל ושותה את דברי האל פחות ופחות, האמונה הפנימית שלך הולכת ופוחתת, ובאופן לא מודע, אתה אפילו לא מתפלל יותר. האם אינך נמצא כבר בנסיגה? מה הטעם להיות פשוט עקשן ולא להודות בנסיגה שלך? האם בכל כנסייה יש סוג של אדם כזה? הם עסקו באמת במשך שנה או שנתיים אבל אין זה משנה כיצד הם עסקו; הם מרגישים משועממים, לא מעוניינים והם מרגישים עייפים ועגמומיים, ובסופו של דבר אין להם כוח. הם מרגישים כי להאמין באלוהים משמעותו לעסוק באמת ושזה חסר משמעות.

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?