מעשיו המופלאים של האל

אני בת 26 ונולדתי בשנות ה-90. אמי קיבלה על עצמה את עבודתו של האל באחרית הימים כשהייתי עוד קטנה. היא אמרה לי לעתים קרובות: "לאלוהים יש עוצמה וסמכות, לכן, לא משנה אילו אתגרים יעדו בפניך, כל עוד תפני אליו בצורה כנה, הוא ישמור ויגונן עליך." אני הייתי מהנהנת בהבנה חלקית. למרות זאת, בהשפעת אבי, אשר סיים את לימודיו באוניברסיטה טובה, למדתי בשקידה כדי להתקבל לאוניברסיטה טובה, להשיג עבודה טובה ולכונן לעצמי עתיד מבטיח. לפיכך, לא לקחתי את האמונה באלוהים ברצינות. החלטתי ללכת בדרך האלוהים בכל כוחי רק לאחר שראיתי את מעשיו הנפלאים, חשתי את עוצמתו הרבה ואת אהבתו כלפיי דרך חוויה מיוחדת.

ילדה לשחק עם הטלפון הנייד

בחורף בו מלאו לי 20 הייתי בחופשה מן העבודה שלי. מאחר שהייתי בדרך כלל עסוקה מאוד בעבודה ולא נותר לי כל זמן לבידור ולמנוחה השקעתי את כל זמני במהלך החופשה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי וידאו בביתי ובמסעות קניות עם חברותיי. במהלך אותם ימים, אמי הקריאה לי לעתים קרובות קטעים מדברי האל וייעצה לי לקרוא בהם יותר במקום לבלות עם חבריי. אך אני חשבתי אך ורק על הנאות, לכן כל שעשיתי היה לשלם לאמי מס שפתיים על עצתה. לא קראתי בדברי האל כלל וכלל.

לילה אחד שכבתי לישון לאחר ששיחקתי במשחקי וידאו. בטרם הספיקותי לישון זמן רב העיר אותי זמזום שנשמע כמו חרקים מזמזמים שמתעופפים בתוך אוזניי. תחילה התעלמתי מכך והמשכתי לישון בעודי מכסה את אוזניי בכפות ידיי, אך הצלצול באוזניי הלך והחריף. חשתי סחרחורת ובחילה. בבת אחת התרוממתי וקראתי לאמי. זעקתי העירה את הוריי משנתם. הם היו חרדים ביותר ודאגו מאוד למצבי הבריאותי, שכן עברתי בצעירותי שני ניתוחים להסרת ציסטות מוחיות. כרופא, אבי ידע שמרגע שגידול במוח חוזר מדובר במצב מסוכן ביותר, לכן הוא היה מודאג ביותר. אמי התפללה לאלוהים בלבה ואמרה לי לא לחשוש מפני שאלוהים עומד לצדנו ושעלינו לסמוך עליו.

אבי ביקש ממני לקום ולהתהלך מעט. הוא הלך לצדי בחצר מספר סיבובים וביקש ממני לשתות הרבה מים, אך זה גם זה לא עזר. הרגשתי שראשי עומד להתבקע, והכאב היה כל כך חזק עד שהביא אותי לידי בכי. באותו רגע התחוור לי שאל מול מחלות רופאים כאבי הם לחלוטין חסרי אונים, וכך גם הידע שלמדתי. חשתי כה קטנה וחלשה אל מול המחלה שלי. אבי התבונן בי בחרדה בעודי סובלת מן הכאב הבלתי נסבל אך לא היה ביכולתו לעשות דבר. הוא הסיע אותי במהרה לבית החולים. לאחר שהגענו לבית החולים עברתי הדמיית CT מוחית. הרופא התבונן בתוצאות ההדמיה למשך זמן מה ואמר: "אינני בטוח אם ישנו דבר מה בלתי תקין." אז מיהר אבי לפנות אותי לבית חולים מקומי גדול יותר.

בדרכנו לבית החולים ראשי כאב עד כדי כך שחשבתי לחבוט את ראשי בקיר על מנת להפסיקו. לא הייתה לי ברירה אלה לזעוק לאלוהים בלבי ולבקש ממנו שיסייע לי. באותו הזמן חשבתי על דברי האל שאמי קראה בפניי פעם: "גורלו של אדם נתון בידי אלוהים. אתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם: על אף שהאדם תמיד מתרוצץ ומתעסק בדברים למען עצמו, האדם עדיין לא מסוגל לשלוט בעצמו. אילו ידעתם מהם סיכוייכם העתידיים, ואילו הייתם מסוגלים לשלוט בגורלכם, האם עדיין הייתם ברואים?" הרהרתי במילים הללו. להפתעתי, חשתי הקלה פתאומית והכאב בראשי לא היה כה מורגש יותר. כמה מופלא זה היה! נאלצתי להיזכר כיצד אמי ביקשה ממני תמיד לקרוא את דברי האל ולחיות באופן פעיל את חיי הכנסייה, אך הוספתי לרדוף אחר השגת ידע שבאמצעותו קיוויתי לשנות את גורלי. קראתי את דברי האל לעתים רחוקות בלבד ונכחתי מבלי רצון בפגישות בשל לחצה של אמי. בזמן ההתמודדות עם המחלה הבנתי שהידע חסר תועלת. הוא לא יכול היה להקל אפילו במעט על כאבי, שלא לדבר על לשלוט בגורלי.

דוקטור

תוך זמן קצר הגענו לבית החולים הגדול יותר. אבי ביקש לראות רופא מומחה בחופזה. באופן בלתי צפוי, לאחר שצפתה בתוצאת הדמיית ה-CT ולאחר שחשבה במשך זמן רב אמרה הרופאה המומחית הראשונה: "הכל בסדר, המחלה שלך לא חזרה". אז רשם אותי אבי לפגישה עם רופא מומחה נוסף. הרופא התבונן בתוצאות ואמר: "המחלה חזרה. עליך להתאשפז מוקדם ככל האפשר". אבי הזיע מרוב לחץ, והוסיף לקבוע פגישות עם מספר מומחים נוספים אחד אחרי השני. כאשר הגענו לרופא המומחה החמישי, אמר הרופא לאבי: "המחלה של בתך חזרה והמצב שלה חמור מאוד. אם היא לא תטופל כיאות היא תסבול מלכסון עיניים ואף ומשיתוק בגפיים התחתונים." אחרי ששמעתי את דבריו של הרופא פשוט ישבתי ונתתי לדמעות לזלוג במורד פניי, בחוסר ידיעה מה עליי לעשות. חשבתי לעצמי: "אני כל כך צעירה. אם באמת אהפוך למשותקת, פי יתעקם ועיניי יתעוותו, מה הטעם בחיים?" הצצתי לכיוון אבי, אשר היה חיוור ומאובן. במשך זמן מה לא אמרנו דבר. נדמה שהאוויר קפא. הייתי לחוצה מכדי לנשום. לבי הלם בפחד. בחוסר אונים התפללתי לאלוהים: "אלוהים! אחרי ששמעתי את דבריו של הרופא, אינני מסוגלת לראות כל תקווה. אני מפחדת שאהפוך באמת למשותקת. אלוהים, אינני יודעת מה עליי לעשות. אנא שמור עליי והראה לי את הדרך." לאחר התפילה נרגעתי מעט ונזכרתי בדברי האל שקראתי בעבר: "מי מהאנושות כולה לא זוכה לדאגתו של האל הכול יכול? חייו של מי לא יועדו מראש על ידי האל הכול יכול? לידתו ומותו של מי נובעים מבחירתו שלו? האם האדם שולט בגורלו שלו?" (' האמירה האחת עשרה '). "האמונה היא כמו גשר העשוי מקורה בודדת – מי שדבק בחיים באופן עלוב יתקשה לחצות אותו, אך מי שמוכן להקריב את עצמו יוכל לעבור ללא חשש. אם האדם חושב בביישנות ובפחד, משמע שהשטן משטה בו. השטן חושש שנחצה את גשר האמונה וניווכח באלוהים. השטן עושה כל שביכולתו כדי לשלוח אלינו את מחשבותיו. עלינו להתפלל תמיד שאורו של אלוהים יזרח עלינו…" (' האמירה השישית '). כמו ממעיין, דברי האל נבעו אל תוך לבי ונתנו לי מיד את האומץ להתמודד עם המחלה שלי והגבירו את אמונתי באלוהים. אכן, הלידה והמוות שלנו נתונים בידיו של אלוהים. איש אינו יכול לשלוט בגורלו. בעבר, כשלא פיניתי לאלוהים מקום במחשבותיי, חשבתי שאני היא השולטת בגורלי. היום, אלוהים ארגן עבורי תקרית אשר תגרום לי לחוות את עבודתו, להכיר בריבונותו ולהגביר את אמונתי בו. אך כשרציתי להתקרב עוד לאלוהים ולהסתמך עליו, השטן הרשע, המומחה להשחתתם של בני האדם, עדיין לא הכיר בתבוסתו. הוא הפחיד אותי באמצעות דבריו של הרופא ושלח לי חוסר בטחון ופחד כדי להפריע את מחשבותיי. למעשה, כשהתפללתי לאלוהים רגעים לפני כן, ראשי לא כאב יותר באופן כה חמור. שטן ראה שהייתה לי מעט אמונה באלוהים, ווכן הוא הפריע לי ותקף אותי. אילולא הייתי זוכה בהארה בנוגע לאלוהים ובהדרכתו הייתי נופלת שוב למלכודתו של שטן. כעת אני בטוחה שרק על ידי עמידה איתנה לצדו של אלוהים ועל ידי ההסתמכות על אלוהים, אוכל לראות דרך מזימות השטן. כשחשבתי על כך, חשתי נחושה להישמע לתזמורו של אלוהים אפילו אם זה יעלה לי בחיי, ולבי הרגיש קל יותר. לפיכך, ניחמתי את אבי: "אבא, אל תדאג. הצטננתי לפני כמה ימים ויכול להיות שזה מה שגרם לכאב הראש שלי." אבי הביט בי כששמע את דבריי מבלי שידע מה לומר. הוא הבין שהישארות נוספת בבית החולים חסרת תועלת ולקח אותי הביתה.

למחרת, אבי היה עדיין מודאג ולכן לקח אותי לבית חולים גדול נוסף לצורך ביצוע בדיקות, אך עדיין לא היה ביכולתם של הרופאים למצוא את הסיבה למחלתי. ראיתי באופן צלול יותר כמה קטנים המדע והידע אל מול המחלות. לאחר שהגענו הביתה, ולמרות שראשי עדיין כאב ושכל מה שהיה ביכולתי לעשות היה לשכב במיטה, הייתה לי הזדמנות נוספת לקרוא בדברי האל ולשבח את אלוהים. ככל שהוספתי לקרוא בדברי האל כך התחזקה אמונתי. באותו הזמן, וכשהתמודדתי עם הנושא, הבנתי שרצון האל היה שאוכל לבוא בפניו לעתים קרובות יותר ולהתקרב אליו. עליי ללמוד כיצד לציית לו ולהישמע לתזמוריו. לא משנה מה אלוהים ביצע, כוונתו הייתה להושיע אותי. אלוהים ציפה שאראה את הדברים בהתאם לדבריו ושאוכל לראות דרך מזימות השטן, כך תהיה לי אמונה אמתית בו, אשתוקק אל האור ואפתח צמא לאמת. כך, התפללתי לאלוהים: "אלוהים, החיים והמוות שלי בידיך. ברצוני להישמע לארגוניך." בינתיים, החלטתי שלא להאמין יותר באלוהים או להיפגש עם אחים ואחיות באותה הגישה המרושלת שנהגתי בה בעבר.

ילדה מאושרת

לאחר מכן הפסקתי להתרכז במחלה שלי. למרות שעדיין סבלתי מכאבים, לקחתי חלק פעיל בפגישות ובהדרגה ראיתי עוד ועוד ממעשיו המופלאים של האל. בכל פגישה, כשהשלכתי את עצמי אל תוך דברי האל השתפרו כאבי הראש שלי באופן בלתי מודע, ומאחר שלעתים קרובות שרתי ורקדתי עם אחים ואחיות כדי לשבח את אלוהים, טעמתי מן ההקלה ומן האושר שמצויים בחיים אל מול האל ונפרש חיוך על פניי. לאחר זמן מה נעלמו כאבי הראש שלי. אבי הופתע מכך שלא ביקרתי אצל הרופא, אך נראיתי טוב יותר ויותר. ידעתי שזוהי הגנת האל. לבי היה מלא בהכרת תודה לאלוהים.

הניסיון הזה גרם לי לפתח אמונה חזקה יותר באלוהים ולחוש באמת את אהבתו כלפיי. כאשר עזבתי את אלוהים ונפלתי למלכודות השטן, אלוהים לא ויתר עליי. הוא הגן עליי ועמד לצדי. הוא גרם למחלתי כדי לגרום לי לבצע חשבון נפש ולהבין שהלכתי בדרך שגויה, והוא הוביל אותי באמצעות דבריו לראות את מטרתו הזדונית של שטן להשחית ולפתות את בני האדם. תחת חסות האל, אני יודעת שאם לא נחזור בתשובה בפני אלוהים, נחיה תחת שלטונו של שטן. אז, נהנה אולי מן התענוגות הזמניות של הבשר, אך המחיר שנשלם על כך יהיה חיינו. וכן מה שנפסיד הוא האפשרות לחפש את האמת ולהיוושע על ידי האל.

מאז חלפו חמש או שש שנים. אינני סובלת משום סיבוך ואני מנהלת חיים בריאים. אני מודה לאלוהים מעומק לבי בכל פעם שאני שומעת את חדשות בנוגע לאנשים שסבלו מגידול במוח כמוני ונהפכו לנכים לצמיתות לאחר שעברו ניתוח, או על מטופלים שאף מצאו את מותם במהלכו. מכיוון שמחלתי נרפאה ללא טיפול, זה היה מעשה מופלא באמת של אלוהים. היום אני בריאה ומקבלת אספקה אישית של אלוהים. אני מוצאת יותר ויותר אמת בדברי האל ואני חיה תחת חסותו והגנתו. תודה לאל! אלוהים הוא זה שמעניק לי חיים חדשים לגמרי.

מאת לין-לין

תגובות

  הירשם  
Notify of