דף הבית

צור קשר

פרידה לשלום מן הימים בהם נאבקנו לבדנו

השמיים קדרו מחוץ לחלוני והשלג כיסה את העצים העירומים מעליהם; פתיתי השלג נסחפו הלאה במשב הרוח הקריר…

בתוך חדרה השכור דמה מצב לבה של וון-וון למזג האוויר החורפי והיה קר ועגום. לאחר שעלה בידה לעבוד בהצלחה במשך מספר ימים, היא ישבה כעת בלא ניע במיטתה בהבעה אובדת עצות ומדוכאת על פניה. מסמכי העבודה, חומרי לימוד שונים וקופסאות אוכל ריקות היו מפוזרות על שולחן הכתיבה, וניירות משומשים היו זרוקים בכל עבר; היה נדמה שמצב החדר מספר על כל צרותיה. כדי לנסות ולשפר את מצב רוחה, וון-וון הפעילה מוזיקה, ומיד הציפו את החדר ומילאו אותו במנגינות נעימות ושמחות. למרות זאת, היא נותרה נסערת וחשה רע בשל מצבה. היא לא יכלה לעצור בעצמה מלהיאנח ולחשוב: "אם כולנו עובדים באותה חברה ועושים את אותה העבודה, מדוע קיים הבדל כה גדול ביני לבין העמיתים שלי?" אז שבו מחשבותיה לאירועי השנה שעברה…

וון-וון הייתה עובדת משרד רגילה. לפני כשנה החברה תכננה הרחבה ו-וון-וון הייתה מיועדת להיות אחראית על תכנון וניהול הפרויקטים החדשים. באותה תקופה, היא חשה מוצפת באושר והרגישה שהיא סוף כל סוף מצאה את הפלטפורמה שתוכל לייצג אותה. למרות שהפרויקטים העסקיים החדשים היו קשים ומאתגרים יותר, היא לא הרגישה שום לחץ. היא חשבה לעצמה: אני עובדת בחברה במשך שנים ואני מכירה את העסק על כל פניו; בנוסף, אני צעירה ויש לי יכולת מיוחדת. אם אסתמך על התכונות הטובות האלה, אעבוד קשה ואלמד בשקידה, אוכל להשיג תוצאות ללא קושי. כמה מבטיח יהיה העתיד שלי אם אוכל לזכות בהכרה מן המנהלים ולקבל תפקיד מפתח בחברה! ככל שהוסיפה לחשוב על כך, כך היא נעשתה שמחה יותר.

מזג האוויר בתחילת החורף היה מעט קריר, אך וון-וון הייתה חסינה בפני הקור; היא חשה התרגשות רבה. כדי לזרז את השקתם של הפרויקטים שניהלה היא עבדה שעות נוספות ולמדה את הנדבכים הנלווים לעסקים החדשים. היא הובילה את עמיתיה ואת צוות העובדים שלה בביצוע חקר וניתוח שוק, הגיית תוכניות מכירה חדשות, ביקור לקוחות ישנים, מציאת לקוחות חדשים ובהרחבת ערוצי השיווק. … היא ניצלה כל הזדמנות בשביל לייצר קשרי עבודה ולשפר את הישגיה. לאחר תקופת המאבק וון-וון חשבה שהפרויקטים שהיא תהיה אחראית עליהם ייצאו בקרוב לשוק ויניבו רווחים גדולים, אך היא לא ציפתה שחודשי המאבק הרבים שלה יסתכמו בכלום ויתפוגגו כאדים ממים רותחים. המוצרים ששיווקה לא עוררו כל עניין; כל תכניות המכירות שהגתה בקפידה נגמרו בכישלון; נתוני המכירות של כל היישומים נעצרו כמעט בנקודת ההתחלה.

אישה מקצועית

התוצאות האלה דיכאו את התלהבותה של וון-וון וגרמו לה תסכול רב. למרות זאת, לא היה בכוונתה להודות בכישלונה בקלות כה רבה. היא הסתגלה למצבה ועודדה את עצמה: אחרי הכל, מדובר בפרויקטים חדשים, לכן סביר שלא יזכו להכרה מידית מן הלקוחות, כמו שאומרים: "הכל קשה בהתחלה"; אך מאחר ש"המאמץ האנושי הוא הגורם המכריע", אני מאמינה שעל ידי הסתמכות על שנות הניסיון הרבות שלי ועל הידע המקצועי הרחב שלי, אזכה בסופו של דבר להצלחה. לאחר מכן, וון-וון התחילה לעבוד במסירות אף גבוהה יותר. כדי לשפר את היכולות המקצועיות שלה, היא ביצעה חיפוש מפרך באינטרנט אחר מידע, רכשה סוגים שונים של חומרי לימוד וביקרה את הלקוחות שלה. למרות זאת, לאחר חודשים של עבודה קשה, המשיכו התוצאות לאכזב אותה. הפרויקטים שהייתה אחראית עליהם היו חסרי מעוף. כישלונה הנוסף גרם לוון-וון להרגיש מאוכזבת, חסרת אונים ומיואשת, אך מאחר שלא הייתה דרך חזרה לא הייתה לה ברירה אלא לנשוך שפתיים ולהמשיך להיאבק הלאה כמו תמיד.

חלפו כמה חודשים נוספים. וון-וון, שקיוותה לשנות את גורלה ולממש את ערכם המלא של חייה, לא הצליחה לקדם את הפרויקטים הלאה. לבסוף, היא הודחה מתפקידה והועברה למשרה קטנה שבה היה עליה למיין מסמכים. רצף התבוסות היכה בוון-וון קשות והפך אותה לעצובה ומיואשת. היא לא הבינה: אינני פחות טובה מן האחרים, חשבה. מדוע, אם כן, מסתכמת העבודה הקשה שלי פעם אחר פעם בתבוסה? חלק מעמיתיי לא עובדים קשה כמוני אך הם מצליחים להגיע להישגים גבוהים יותר; לחלקם אין ידע מקצועי רחב או ניסיון, אך בכל זאת, הם ממלאים תפקידים חשובים בחברה. מדוע הגורל כל כך בלתי הוגן כלפיי? ומדוע אני כה אומללה?

באותו הזמן, וון-וון, כנשר עם כנפיים שבורות, איבדה את האומץ להמשיך ולהיאבק. השמיים נראו לה עגמומיים, חייה – אפורים וכל הדברים שהיו ברשותה – משמימים. לאחר שנים של מאבק, וון-וון חזרה לנקודת ההתחלה וחיה חיים קשים. כדי שלא לעכב את העבודה וכדי ליצור הזדמנות לעלייתה המחודשת, היא קבעה לעצמה לוח זמנים מתיש ואף הכינה תכנית מפורטת לכל תקופת עבודה. אולי היו אלה התוכניות ה"מושלמות" שלה שגרמו למציאות להיראות תמיד אכזרית. בכל יום היא שברה את ראשה בעבודה, אך חל אך שיפור קל בביצועיה; מאחר שמוחה כמו התרוקן לעתים קרובות לא היה לה מושג כיצד להסתדר עם המסמכים, ולכן הצטברה תמיד ערימה גדולה של מסמכים על שולחנה ולא עלה בידה למלא אפילו את משימותיה הרגילות.

המוזיקה הפסיקה. השיר האחרון בפלייליסט הגיע לסופו. וון-וון שבה לעצמה לפתע ועיניה נפלו על הדפים המפוזרים על הרצפה. בחשבה על המסמכים הבלתי ממוינים ועל הבעיות הבלתי-פתורות, היא נאנחה ברכות. היא הפעילה את המחשב מחדש ונתקלה בסרטון בשם "שחרור הלב". היא הפעילה את הסרטון והתמונות הבהירות החלו לרצד אל מול עיניה.

עם התפתחות העלילה, נגעו חוויותיה של הדמות הראשית בלבה של וון-וון. היא חשבה שהיא הייתה חסרת מזל, אך כעת צפתה באדם שנסיבות חייו היו זהות לאלו שלה. בזמן שצפתה בנקודת המפנה של חיי הדמות הראשית, הואר מבפנים לבה הכבד של וון-וון כאילו שנפתח בו צוהר. דברי האל בסרטון הלמו בליבה הרדום והשבור. הן אמרו: "גורלו של אדם נתון בידי אלוהים. אתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם: על אף שהאדם תמיד מתרוצץ ומתעסק בדברים למען עצמו, האדם עדיין לא מסוגל לשלוט בעצמו. אילו ידעתם מהם סיכוייכם העתידיים, ואילו הייתם מסוגלים לשלוט בגורלכם, האם עדיין הייתם ברואים?" "האדם צעד לאורך העידנים עם אלוהים, אך האדם לא יודע שאלוהים מושל בגורל כל הדברים ובגורל היצורים החיים, וכיצד הוא מתזמר ומכוון את כל הדברים. עובדה זאת חמקה מידיעתו של האדם משחר הימים ועד היום. בכל אשר לסיבה לכך – אין זה מפני שדרכי האל חמקמקות מדי, או מפני שתוכנית האל עדיין לא הוגשמה, אלא מפני שלבו ורוחו של האדם יותר מדי רחוקים מאלוהים. לפיכך, גם כשהאדם הולך בעקבות אלוהים, בלא יודעין הוא עדיין משרת את השטן. איש לא מחפש את עקבות האל או את הופעתו באופן פעיל, ואיש לא רוצה להתקיים תחת חסותו ותמיכתו של אלוהים. במקום זאת, בני האדם מוכנים לסמוך על ריקבונו של השטן המרושע כדי להסתגל לעולם הזה ולכללי חייה המרושעים של האנושות. בשלב הזה, לבו ורוחו של האדם מוקרבים לשטן, והשטן ניזון מהם. יתר על כן, הלב והרוח האנושיים הופכים למקום משכן של השטן ולמגרש משחקים המתאים לו. כך מאבד האדם בלא יודעין את הבנת העקרונות של ההוויה האנושית, ושל שוויו ומטרתו של הקיום האנושי. חוקי האל והברית שבין אלוהים והאדם מתפוגגים בהדרגה בלב האדם, ושהאדם כבר לא מחפש את אלוהים ולא מקשיב לו. עם הזמן, האדם כבר לא מבין מדוע אלוהים ברא את האדם, והוא לא מבין את דברי האל, ולא תופס את כל הדברים שנובעים מאלוהים. האדם מתחיל להתנגד לחוקי האל ולצוויו, ולבו ורוחו של האדם מתעמעמים… אלוהים מאבד את האדם של בריאתו המקורית, והאדם מאבד את שורש ראשיתו. זהו הצער של האנושות הזו."

אישה עצובה

בזמן שקראה את דברי האל החלה וון-וון להרהר בחייה: למי בדיוק ישנה הריבונות על גורלה של האנושות? האם בני האדם באמת מסוגלים לשלוט בגורלם? במבט לאחור, למרות שקיבלתי על עצמי את עבודתו של אלוהים , אני, כמכורה לעבודה, מעולם לא קראתי את דברי האל ברצינות; הדברים שמעסיקים אותי במהלך חיי היום-יום הם שיפור ביצועיי בעבודה ושינוי גורלי לטובה באמצעות הידע והיכולת שלי. שמעתי לדברי הוריי אשר לימדו אותי דברים כמו "האדם שולט בגורלו", "הבה נקים מולדת יפה בשתי ידינו" ו" המאמץ האנושי הוא הגורם המכריע". עבדתי קשה במשך שנים ותמיד שאפתי להשתמש בידע וביכולת שלי כדי לשנות את גורלי. אך כשנאלצתי להתעמת עם האמת הקרה, הוכרחתי להודות בטעותי. באותו הרגע וון-וון הרכינה סוף כל סוף את ראשה הגאוותן ולמדה מדברי האל את הדבר הבא: גורלה נתון בידי האל; אין ביכולתה לשלוט בגורלה; האמרות שחיה תמיד על פיהן הן בעצם שקרים וטעויות אשר משמשות את השטן כדי להשחית ולהונות את בני האדם. השטן משתמש בהן כדי לשלוט בי, וכך הוא גורם לי להשליך את ריבונותו ואת ארגוניו של אלוהים, ולהתרחק ולבגוד בו; מטרת השטן היא לגרום לי לחיות תחת השפעתו, להיהרס ולהינזק על ידיו מרצון. נבראתי על ידי אלוהים. לכן, עליי להישמע לריבונותו ולדרך בה הוא מארגן את חיי, ולחיות על פי דרך החיים שהועיד לנו הבורא. בהיותי מרומה באופן כה עמוק על ידי שטן, לא היה ביכולתי לראות בצורה ברורה שאלוהים הוא השולט בגורלם של בני האדם. ראיתי בסברות המוטעות של השטן אוצרות, וכך, עם גדילת השאפתנות והרצון שלי, נאבקתי בריבונותו של אלוהים בהסתמכותי על יכולתי האישית וקיוויתי להשתחרר ממנה לשווא; כך חייתי לבסוף על פי תרמיתו ותחלואיו של שטן. תחת הנחייתן של דברי האל, וון-וון זיהתה את מניעיו המרושעים של שטן ואת מטרתו המתועבת, ומצאה את שורשו של סבלה.

וון-וון צפתה בווידאו, וחשה כיצד לבה מתמלא באור והתרגשות. היא קראה עוד מדברי האל: "שכשהוא אינו מבין את הגורל, כשהוא אינו מבין את ריבונותו של אלוהים, כשהוא מגשש את דרכו קדימה בעקשנות, מתנודד ומועד מבעד לערפל, המסע קשה מדי, מצער מדי. לכן כאשר בני אדם מכירים בריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי, החכמים שבהם בוחרים להכירה ולקבלה, להיפרד לשלום מן הימים מלאי הכאב שבהם ניסו לבנות להם חיים טובים במו ידיהם, במקום להמשיך להיאבק נגד הגורל ולחתור לקראת מטרות החיים שלהם כביכול, בדרכם שלהם. כשאין לאדם אלוהים, כשהוא אינו יכול לראותו, כשהוא אינו יכול לזהות בבירור את ריבונותו של אלוהים, כול יום הוא חסר משמעות, חסר ערך, אומלל. בכול מקום שבו יהיה, יהיה אשר יהיה עיסוקו, אמצעי מחייתו והחתירה למטרותיו אינם מביאים עמם דבר מלבד צער אינסופי וסבל שלא ניתן להפיגו, כך שהוא אינו יכול לשאת להביט לאחור. רק כשהאדם מקבל את ריבונות הבורא, נכנע לתזמוריו ולהסדריו, ומבקש חיים אנושיים אמיתיים, הוא משתחרר בהדרגה מכול הצער והסבל, מנער מעליו את כול הריקנות שבחיים."

דברי האל הרסו את הביצורים עמוק בלבה, הדמעות בעיניה טשטשו את ראייתה. סצנה אחר סצנה של מאבקה העיקש נגד הגורל וכישלונות חוזרים ונשנים הופיעו אל מול מולה: היא נולדה ענייה. היא לא הייתה מעוניינת להישאר בכפר ולחיות חיים קשים כשל הוריה, לכן היא החליטה ללמוד ולעבוד קשה כדי להצליח ולצאת ממנו. עם זאת, היא לא לקחה את בחינת הכניסה למכללה משום שאביה חלה באופן פתאומי באופן חמור. לכן היא נשרה מבית הספר, שבה לביתה ועבדה כדי לתמוך במשפחתה. לאחר מכן, כשסירבה להשלים עם גורלה, היא התחילה ללמוד בבית ספר מקצועי במקביל לעבודתה, ושאפה לשנות את מסלול חייה בשנית על ידי רכישת ידע. אף על פי כן, בעוד שרבים מחבריה השתקעו בעיר זה מכבר, היא נותרה מחוסרת בית. פעמים רבות מספור היא בכתה בכי מר; פעמים רבות מספור היא נאנחה עמוקות, ופעמים רבות מספור היא הרגישה עצובה באופן קיצוני; רק היא לבדה ידעה על הקשיים ועל שברונות הלב שליוו את המאבק שלה. דברי האל, שכללו דרך עמוקה להבנת האנושות, את נחמותיו של אלוהים ואת ציפיותיו מן האנושות חיממו את לבה. מסתבר שכאשר נאבקה בעקשנות בגורלה תוך הסתמכות על חוקיו השגויים של שטן, אלוהים לא ניצב לצדה; במקום, הבורא הדריך אותה בדבריו, משך אותה החוצה מן הבוץ ואפשר לה להתייצב בפניו כך שתוכל להישמע לריבונותו ולדרך בה הוא מארגן את חייה ולחיות חיים משמעותיים.

וון-וון התרגשה עמוקות מאהבת האל. היא לא עמדה בכך ופרצה בבכי וכרעה על ברכיה בפני אלוהים: "הו אלוהים! אני טועה. ללא ההדרכה של דבריך, החיים קשים ושוברי לב מדי. כעת, אני מוכנה למסור את כל חיי לידיך, ולהישמע לריבונותך ולאופן בו תארגן את גורלי". הדבר המדהים היה שכאשר וון-וון התפללה אל אלוהים והסתמכה עליו, היא חשה את נוכחותו ואת דאגתו. אז לפתע התחוור לה משהו, והיא סוף סוף הבינה מהו הפתרון לבעיה שהציקה לה. באותו הרגע, וון-וון הוצפה באושר ולא יכלה לעצור בעצמה מלדמוע מרוב שמחה, ולא רק משום שבעייתה נפתרה, אלא אף משום שהיא זכתה להנחיית האל והרגישה את השלווה והנחמה אשר ייחלה להן עמוק בליבה.

מחוץ לחלונה נרגעה הרוח מבלי משים; השמש עמדה גבוה בשמים וקרן אור בהירה חדרה נהרה דרך חלונה. וון-וון הרימה את ראשה אל השמש ובאותו הרגע חשה חום מבפנים וידע שהחורף עומד להיגמר ושהאביב יתחיל בקרוב.

תהא לאלוהים תהילת עולם!

מאת ג'ין שין

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?