דף הבית

צור קשר

לקבל חיים מחדש: עדותה של ילדה בת שש ששבה לחיים

מחלתה של נכדתי הדאיגה את אשתי ואותי

יום אחד, בחודש יוני, 2009, נכדתי גואוגואו בת השש שבה הביתה מבית הספר כשהיא חסרת מרץ, ונשכבה בחולשה במיטה. כשראיתי זאת, מיהרתי לקחת אותה לרופא במרפאה. הרופא שם אמר שלנכדה שלי יש חום נמוך, והוא רשם לה תרופה להורדת חום. לקחתי אותה הביתה. אך לאחר שגואוגואו נטלה את התרופה במשך יום שלם, מצבה לא הוטב. לכן לקחתי אותה למרפאה כדי לקבל עירוי בטפטוף. כשהיא קיבלה את העירוי, החום נעלם, אך שעה או שעתיים לאחר העירוי החום חזר. מאוחר יותר, היא לא יכלה לאכול, וגם אם היא אכלה משהו, היא הקיאה. היא הלכה ודעכה, ולבסוף לא היה לה כוח אפילו לדבר.

מצבה זה נמשך כעשרה ימים. אשתי ואני הרגשנו ממש רע כשראינו אותה סובלת כל כך ממחלתה. לפני שהיא חלתה, היא היתה מלאת חיים ועליזה בנוכחותנו; ועכשיו, פתאום היתה חולה כל כך. חשתי פחד וחרדה גדולים: אם יקרה משהו לנכדתי, איך נוכל לעמוד בפני בננו וכלתנו? המחשבה על כך הותירה אותי מבוהל, ולכן המשכתי להתפלל לאלוהים: "הו, אלוהים! אני מוכן להפקיד את גואוגואו בידיך. אני מתחנן בפניך שתרפא את מחלתה". אבל חלף יום אחד, יומיים, שלושה ימים חלפו, ומחלתה של גואוגואו נמשכה ללא שינוי. בסופו של דבר, לא היתה לנו ברירה אלא לקרוא לבננו ולכלתנו לשוב מהמקום בו הם שהו.

היתה בלבי תרעומת על כך שמצבה של נכדתי לא הוטב.

בני חזר למחרת היום שבו קיבל את הודעתנו, והוא לקח את גואוגואו לבית החולים המחוזי. זמן לא רב לאחר שהם הגיעו לבית החולים, בני התקשר אלי ואמר: "גואוגואו אמרה כאן רק מילה אחת, ואז פיה החל להתקשח, ומאז היא לא יכולה לדבר. הרופא יעץ לי לקחת את גואוגואו לבית חולים אחר". ברגע ששמעתי מה אמר בני, רחש מילא את ראשי וכל גופי נעשה רפוי וחלש כמו כדור גומי ללא אוויר. חשבתי לעצמי: "איך זה שמחלתה של נכדתי החמירה כל כך מהר? עכשיו היא לא יכולה אפילו לדבר. אם יקרה לה משהו…" למשפחה שלי - סבא וסבתאכשחשבתי על כך, הרגשתי פגוע ועצוב כאילו סכין חדרה אל תוך לבי, ולא יכולתי לעצור את הדמעות. במספר ימים אלה, לא יכולתי לאכול או לישון. בדיוק כאשר אשתי ואני חשנו טלטלה ממחלתה של גואוגואו, בננו התקשר אלי שוב ואמר, "אבא, לאחר הבדיקה, הרופא אמר שגואוגואו חלתה בקדחת המוח, וכרגע המצב שלה רציני ביותר. הרופאים יתנו לה רק שני טיפולים. אם מצבה ישתפר, הם ימשיכו את הטיפול; אם מצבה לא ישתפר, הם יפסיקו את הטיפול. והם גם הדגישו, שגם אם היא תירפא מהמחלה, היא תהיה נכה. כעת הפה של גואוגואו עדיין קשוח, הצד השמאלי של גופה אינו מגיב, והיא משותקת למחצה". כששמעתי את דבריו של בני, דמעותי זרמו מעצמן כמו חרוזים מחוט קרוע, והרגשתי כאב גדול, כאילו לבי עומד להישבר. חשבתי: "היא רק בת שש. מה אם היא…" לא העזתי להמשיך לחשוב על כך, ואז באתי שוב לפני אלוהים והתפללתי אליו בדמעות: "הו האל הכול יכול, חייהם ומותם של בני אדם בידיך. שיפור במצבה של נכדתי לא תלוי ברופא. הכל נמצא בשליטתך ובהסדריך. אני מוכן להפקיד את נכדתי בידיך". לאחר שהתפללתי, לבי שהיה מלא כאב וחרדה נרגע מעט. לאחר מכן אשתי ואני חיכינו וציפינו כל יום שמצבה של נכדתנו ישתפר. אך המציאות לא היתה כפי שדמיינתי. מצבה של גואוגואו לא השתפר כלל. באופן בלתי מודע, התחלתי להתלונן בלבי על אלוהים, וחשבתי: "מאז שהתחלנו להאמין באלוהים, אשתי ואני עושים את חובתנו ואנו יכולים גם לציית להסדרי הכנסייה. מדוע אנו מתמודדים עם דבר כזה?" ככל שחשבתי על כך יותר, כך הרגשתי היתה נוראית יותר, עד שרוחי נעשתה קודרת יותר ויותר והפכתי להיות שלילי וחלש במידה קיצונית.

בהדרכת דבריו של האל הרגשתי משוחרר.

בדיוק בזמן שסבלתי ללא כיוון, אח בא אל ביתי וקרא מספר קטעים מדברי האל הקשורים למצבי, "כמה מאמינים בי רק כדי שארפא אותם? כמה מאמינים בי רק כדי שאשתמש בכוחותיי לגרש שדים טמאים מגופיהם? וכמה מאמינים בי רק כדי לקבל שלווה ואושר ממני? כמה מאמינים בי רק כדי לדרוש ממני יותר עושר חומרי, וכמה מאמינים בי רק כדי להעביר את החיים הללו בבטחה וכדי להיות בטוחים בעולם הבא? כמה מאמינים בי רק כדי להימנע מסבל הגיהינום ולקבל ברכת שמיים? כמה מאמינים בי רק לשם נוחות זמנית אך אינם מבקשים להרוויח דבר בעולם הבא? כשהבאתי את חרוני על האדם ולקחתי את כל האושר והשלווה שהיו לו בתחילה, האדם הפך ספקני. כשנתתי לאדם את סבל הגיהינום ולקחתי ממנו את ברכות השמיים, חרפת האדם הפכה לזעם." ואז האח שיתף: "בדברים האלה, אלוהים חושף את כוונותינו ומטרותינו בכך שאנו מאמינים בו: יש הרוצים שמחלתם תירפא, יש המבקשים לקבל חסד וברכות, יש המבקשים מאלוהים לשמור על שלומם ובריאותם של בני משפחתם, ויש המבקשים מחסה מפני אסון, יש המבקשים להיכנס למלכות השמיים, וכך הלאה. אמונתנו באלוהים אינה די טהורה, ולכן, כאשר המצב שאותו אלוהים מסדיר אינו מספק את רצונותינו, אנו מאבדים את האמונה בו, הופכים להיות שליליים, מתחילים לא להבין ולהאשים אותו, ואפילו מתרחקים ממנו. בחוויה זו של נכדתך הסובלת ממחלה, האם איננו טועים בכוונותינו באמונה באלוהים? היום אלוהים ארגן את המצב שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסותינו כדי לחשוף את כוונותינו המוטעות כך שנוכל להבין אותן ולשנות אותן, האם אין זה אלוהים אשר מנקה את השקפותינו הפסולות בעיסוק באמונה? האם אין זה אלוהים המטהר ומושיע אותנו?"

כשחשבתי שוב על דברי האל ועל השיתוף של האח, היתה לי הבנה מסוימת ואמרתי לו: "מאז שנכדתי חלתה, פניתי אל אלוהים וחשבתי עליו כל הזמן, רק כדי לבקש ממנו לרפא את מחלתה. וכשראיתי שמצבה אינו משתפר, אלא מחמיר אף יותר, התלוננתי בפני אלוהים, מתוך כך שחשבתי שאלוהים צריך לשמור שכל משפחתנו תהיה בטוחה מפני מחלות, מכיוון שאשתי ואני מאמינים באלוהים ועושים את חובתנו. עכשיו כשאני חושב על כך, האם המצב שהבאתי לידי ביטוי אינו מתגלה בדברי האל? אמונתי באלוהים היא רק כדי לקבל ברכות, ואני דורש מאלוהים ועושה איתו עסקאות. כאשר אלוהים לא סיפק את הרצונות הלא רציונליים שלי, חייתי במצב פסיבי וחלש, והאשמתי את אלוהים ולא הבנתי אותו. כעת אני מבין שאני יותר מדי אנוכי ונבזה. כיצד נקודת המבט שלי לגבי אמונה יכולה להיות תואמת לרצון האל? אני אינני מאמין אמיתי באלוהים!"

האח המשיך ואמר: "אתה יכול לזהות את כוונותיך והשקפותיך השגויות לגבי האמונה באלוהים. זוהי השפעת דברי האל עליך. למען האמת, הידבקות נכדתך במחלה קשה כל כך, זהו אכן ניסיון עבורך ועבור אשתך. אם כך, מהו רצונו של האל בכך? כיצד עלינו לחוות את הנסיבות האלה? הבה נראה מה אלוהים אומר על השאלות האלה". לקחתי את הספר של דברי האל וקראתי: "כשאתם מתמודדים עם סבל, עליכם להיות מסוגלים שלא להתייחס לבשר והדם ולא להתלונן על אלוהים. כשאלוהים מסתתר מכם, עליכם להיות מסוגלים להאמין ולהיות חסידיו ולשמור על אהבתכם הקיימת מבלי להניח לה להתערער או להיעלם. בלי קשר למה שאלוהים יעשה, עליכם להישמע לתוכניתו ולהיות מוכנים עוד יותר לקלל את בשרכם ודמכם במקום להתלונן על אלוהים. כשאתם מתמודדים בניסיונות, עליכם לְרַצות את אלוהים חרף כל סלידה מצד אדם היקר לכם או בכי תמרורים. רק זה יכול להיקרא אהבת אמת ואמונת אמת.אם אתם כמו איוב, שקילל את בשרו ודמו בעיצומם של הניסיונות אך לא התלונן על אלוהים, והיה מסוגל לתעב את בשרו ודמו מבלי להתלונן או לחטוא בדבריו, זו נשיאת עדות. כשתעברו זיכוכים עד מידה מסוימת ועדיין תוכלו להיות כמו איוב – להישמע לאלוהים לחלוטין בפניו מבלי לבוא אליו בדרישות נוספות ומבלי להחזיק בתפיסות משלכם – אלוהים יופיע בפניכם.""אל תאמרו נואש משום המחלה. המשיכו לחפש ולעולם אל תוותרו, ואורו של אלוהים יאיר עליכם. כמה נאמן היה איוב? האל הכל-יכול הוא רופא כל-יכול! מי ששוקע במחלתו יהיה חולה, אך מי שמתמקד ברוחו יהיה בריא. אם יש לכם ולו נשימה אחת בלבד, אלוהים לא יניח לך למות."

לאחר שקראתי את דברי האל, הבנתי: מתברר שאלוהים משתמש בניסיונות ובזיכוכים כדי להביא את אמונתי בו לידי שלמות. היום, נכדתי סובלת ממחלה. מצד אחד, מתגלה נקודת המבט המוטעית שלי באמונה באלוהים; מצד שני, אלוהים מתבונן בגישתי, ואם אני יכול לציית לריבונותו ולהסדריו, ולהעיד בפניו בניסיון זה. בדיוק כפי שכאשר איוב איבד מלוא ההר כבשים ושוורים, את הונו הרב, ואת בניו ובנותיו, הוא לא התלונן על אלוהים אלא נשא עדות לאלוהים. בסופו של דבר, אלוהים הביא את אמונתו של איוב לידי שלמות וברך אותו. כשחשבתי על כך, התעודדתי והייתי מוכן ללכת בעקבות איוב. אין זה משנה מה תהיינה הנסיבות איתן אתמודד בעתיד, אני אציית לתיזמורי האל ולהסדריו ללא תלונות. עם המחשבה הזו, אמרתי לאח: "תודה לאל! מתוך דברי האל, אני מבין את רצונו. אלוהים מביא את אמונתי בו לידי שלמות באמצעות מחלתה של נכדתי. אני לא יכול להיות שלילי ורגרסיבי, ולא להבין יותר את אלוהים. המשאלה היחידה שלי היא לחוות היטב את עבודת האל בעיצומם של הניסיונות והזיכוך".

האח אמר: "כן, כוונותיו הטובות של האל עומדות מאחורי הניסיונות והזיכוכים. עלינו להאמין שאלוהים הוא הכול יכול ושהוא מסוגל להחליט על חייהם ומותם של בני אדם. עלינו רק לסמוך על אלוהים, לחוות, ולציית לריבונותו ולהסדריו. בסופו של דבר אלוהים יגלה לנו את כוונותיו".

לאחר שהבנתי את רצונו של האל, התפללתי לאלוהים בצייתנות והבעתי חרטה: "הו אלוהים הכול יכול, טעיתי. אסור לי לדרוש ממך דרישות לא רציונליות, לא להבין נכונה ולהתלונן עליך בגלל מחלתה של נכדתי. הו אלוהים! כל מעשיך טובים. אני מפקיד בידיך ברצון את חייה ומותה של נכדתי, ונכנע לשלטונך ולהסדריך. אפילו אם היא באמת תמות, אני לא אתלונן". לאחר התפילה הזאת, לבי הכבד והכואב היה הרבה יותר משוחרר.

הניסיון חוזר שוב.

בלילה השלושה עשר, בני התקשר אלי שוב, ואמר חלושות: "הרופאים אינם יכולים לעשות דבר עבור גואוגואו, והם מציעים לי לשחרר אותה". כששמענו את דבריו, אשתי ואני היינו חנוקים מדמעות. כשחשבתי שנכדתנו תעזוב אותנו לעד, חשתי כאב קורע לב וחולשה בתוכי. בשלב זה, הבנתי כי מצבי לא טוב, ואז שנינו חזרנו והתפללנו לאלוהים, מבקשים את הגנתו, כדי שלא נתלונן עליו. לאחר התפילה חשבתי על דבריו של האל: "לבו ורוחו של האדם מוחזקים ביד אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכל." מדברי האל הבנתי: אלוהים שולט בכל הדברים. בין אם הם חיים או מתים, הם ישתנו בהתאם למחשבותיו של האל. היום, גם לבה ונפשה של נכדתי נמצאים תחת הסדריו של האל. גם אם היא תמות, זוהי גזרת האל. אך עכשיו אני לא מבין לגמרי, אני לא יכול להתלונן על אלוהים ולהיות מטרה ללעג השטן. עלי לתת את נכדתי לאלוהים לגמרי, ולהיכנע לתיזמוריו ולהסדריו. כשאלוהים מגבה אותי מאחור, היה לי האומץ להתמודד ולקבל את מה שיקרה עכשיו.

למחרת, אשתי ואני נסענו לבית החולים בעיר כדי לבקר את גואוגואו. מיד כשנכנסנו למחלקה ראינו אותה שוכבת במיטת בית החולים. היא ירדה מאד במשקל ונראתה כמו שלד עם פנים חוורים. אינני יכול לתאר את צערי כשראיתי את נכדתי חסרת ההכרה. דמעות טישטשו את ראייתי. תוך כדי הסבל שחוויתי, חשבתי על איוב. הוא היה אומלל לחלוטין נוכח ניסיונות כה גדולים שחווה, אך מכיוון שהיה ירא אלוהים, הוא העדיף לקלל את בשרו שלו מאשר לחטוא בדבריו, והוא היה יכול לציית לתיזמורים ולהסדרים של האל. ואז חשבתי על עצמי: קראתי כל כך הרבה מדברי האל והבנתי את רצונו. אם לא אוכל לשאת עדות בפני אלוהים ולבייש את השטן, לא אהיה ראוי להאמין באלוהים. אני חייב ללכת אחר הדוגמה של איוב בנשיאת עדות לאלוהים ולא להתלונן. על כן, התפללתי לאלוהים בשקט בלבי: "הו אלוהים הכול יכול, כואב לי לראות את נכדתי הגוססת. עם זאת, אינני רוצה לא להבין אותך או להאשים אותך. אני מוכן לציית. אני רק מבקש ממך להגן על לבי כדי שאוכל לשאת עדות בפניך בניסיון זה".

ראיתי את מעשיו המופלאים של האל כאשר נשאתי עדות.

אחר כך, אשתי ואני ישבנו על מיטת בית החולים של נכדתי והבטנו בה בשקט. כעבור כשעה קרה דבר בלתי צפוי: גואוגואו פקחה אט אט את עיניה, ומבטה התמקד במשקה שבידו של בני. בני הכניס את הקש לפיה. להפתעתנו, היא פתחה באיטיות את פיה ומצצה בטבעיות מספר לגימות. בראותי את ההתרחשות הזאת, הייתי המום, והמשכתי להודות לאלוהים בלבי. עוד שעה חלפה, הכנסנו לפיה של גואוגואו מעט אבטיח ובננה, והיא אכלה אותם לאט לאט. באורח מופלא עוד יותר, בחצות, היא פתאום יכלה לדבר, ואמרה בקול נמוך: "סבתא, סבא!" והיא יכלה להניע את שתי זרועותיה; היא יכלה להניע גם את הצד השמאלי המשותק של גופה. בקושי האמנו למראה עינינו. מצבה של נכדתי, שהרופאים הפסיקו לטפל בה, השתפר. זהו באמת מעשה נפלא של האל! באותו רגע, אשתי ואני היינו מאושרים מעבר למה שמילים יכולות לבטא וכל מה שיכולנו לעשות היה להודות ולשבח את אלוהים. אלוהים הוא שנתן לנכדתי חיים שניים.

ילדה מאושרת

למחרת, גואוגואו יכלה לקום מהמיטה ולהסתובב. הרופא אמר לי בתמיהה: "איזה נס! אתמול הילדה גססה, אבל באופן בלתי צפוי, לאחר יום ולילה היא ממש קמה על רגליה. בהיותי רופא כל כך הרבה שנים, מעולם לא ראיתי מצב כזה. לפני כמה ימים הגיעה לבית החולים ילדה שהותקפה על ידי קדחת המוח. מצבה לא היה חמור כמו מצבה של נכדתך. לאחר הטיפול, היא איבדה את ראייתה, בעוד שגואוגואו, שלגביה כבר ויתרנו על הטיפול, מתאוששת באורח פלא. זה מעבר ליכולת ההבנה שלי. כמה מדהים!" כששמעתי את הרופא אומר זאת, ידעתי שנכדתי יכלה לחזור לחיים בגלל עוצמתו הגדולה של האל. חייהם של אנשים הם אכן בידיו של אלוהים, כך גם חייהם ומותם של אנשים. בדיוק כפי שאומרים דברי האל: "מובן שכוח החיים והמוות אינו בידי האנושות, ולא בידי ישות כלשהי בעולם הטבע, אלא בידי הבורא, שסמכותו הינה ייחודית. חייה ומותה של האנושות אינם תוצר של חוק כלשהו בעולם הטבע, אלא תוצאה של ריבונות סמכותו של אלוהים." דבריו של אלוהים התגשמו בנכדתי, וזהו גם ביטוי של סמכותו ועוצמתו של האל. הודיתי לאלוהים על ישועתו הנפלאה שאיפשרה לי לראות בייאושי את כוח ידו. דרך הניסיון המיוחד הזה, יכולתי להבחין בכמה מהשקפותי השגויות באמונתי באלוהים, והבנתי שאמונתי באלוהים אינה רק ליהנות מחסדו ומברכותיו, אלא חשוב יותר, לחוות את שיפוטו, לחוות יסורים, ניסיונות וזיכוך, כדי לשנות את השקפותיי הלא נכונות על אמונה, וכדי להשיג אמונה אמיתית באלוהים. אין זה משנה באיזו סביבה אני נתקל, שאינה עולה בקנה אחד עם תפיסותיי, עלי לציית לאלוהים ולשאת עדות ללא תלונה או אי הבנה. אמונה כזאת באלוהים היא בהתאם לרצונו. בה בעת, היה לי ידע אמיתי כלשהו וחוויתי חוויות של כול יכולתו של אלוהים וריבונותו; ראיתי שסמכותו ועוצמתו של האל נמצאות בכל מקום, וכי חייהם ומותם של כולם נשלטים על ידי אלוהים. כך גדלה אמונתי באלוהים. אין זה משנה עם איזה ניסיונות גדולים אנו מתמודדים, אלוהים הוא התמיכה האיתנה שלנו, ואף יותר מכך, הוא הישועה היחידה שלנו. תודה לאל! בימים הבאים, אני רוצה להמשיך לחפש את האמת בצורה נכונה ולמלא את חובת האדם הנברא כדי לגמול על אהבת האל.

מאת צ'יולי

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?