כיצד לנהוג על פי דוגמתו של דוד כדי להיות מאוחדים עם לבו של אלוהים

דוד היה מלך שזכה להערצתם ולכבודם של בני ישראל.

הוא שיבח את יהוה אלוהים בנגנו בנבל

בחשבי על דוד עולים בדעתי רבים ממעשי הגבורה שלו: הוא הרג את גוליית הענק בקליעת אבן; הוא יצא אל קרבותיו בגבורה וניצח בכולם; הוא שיבח את יהוה אלוהים בנגנו בנבל. …אך אני זוכר גם את פגמו – הריגת אוריה החתי ולקיחת אשתו בת שבע בכוח.

כיצד אם כן עלינו לראות את דוד? אילו מתכונותיו כדאי לנו לחקות?

תשובתו של דוד

לאחר שדוד הרג את אוריה החתי ולקח את אשתו בת שבע בכוח, ניחת עליו טבעו הצודק של אלוהים. כתבי הקודש מתעדים את עמדתו של אלוהים כלפי דוד:"וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵ֚קֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֙שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ ס" (שמואל ב י"ב 10). למול עונשו מידי אלוהים, דוד היה מוכן לקבל את הדין ולהישמע לאלוהים, וכן התפלל וחזר בתשובה בפניו מייד בבקשו את רחמי האל. הוא התפלל אל יהוה אלוהים: "שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃ … אַשְׂחֶ֣ה בְכָל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃" (תהילים ו' 5,7). דוד חש חרטה עמוקה על הטעות שביצע. הוא התוודה על חטאו בכל יום, חזר בתשובה בפני האל, התפלל וצם. הדברים:"יָגַ֤עְתִּי׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃" שיקפו את מידת חרטתו. מכך אנו למדים על תשובתו האמתית.

בכתבי הקודש נכתב: "וְהַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיְכַסֻּ֙הוּ֙ בַּבְּגָדִ֔ים וְלֹ֥א יִחַ֖ם לֽוֹ׃ וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ עֲבָדָ֗יו יְבַקְשׁ֞וּ לַאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה וְעָֽמְדָה֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּתְהִי־ל֖וֹ סֹכֶ֑נֶת וְשָׁכְבָ֣ה בְחֵיקֶ֔ךָ וְחַ֖ם לַאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ וַיְבַקְשׁוּ֙ נַעֲרָ֣ה יָפָ֔ה בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְצְא֗וּ אֶת־אֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית וַיָּבִ֥אוּ אֹתָ֖הּ לַמֶּֽלֶךְ׃ וְהַֽנַּעֲרָ֖ה יָפָ֣ה עַד־מְאֹ֑ד וַתְּהִ֨י לַמֶּ֤לֶךְ סֹכֶ֙נֶת֙ וַתְּשָׁ֣רְתֵ֔הוּ וְהַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יְדָעָֽהּ׃" (מלכים א א' 1-4).

מן הפסוקים הללו אנו רואים שכאשר הגיע דוד המלך לגיל זקנה, הוא לא הצליח להתחמם בשנתו, ולכן משרתיו הביאו נערה טובת מראה למיטתו כדי שתצטרף אליו תחת השמיכה ותשמור על חום גופו, אך הוא לא ידע אותה. ברור שחטאו של דוד פגע בטבעו של אלוהים, אך לאחר שהוא עמד על כך, דוד יכול היה להתחרט בכנות ולהשתנות. כך, במשך כל חייו, דוד חטא בניאוף רק פעם אחת ויחידה. אנו מוכרחים לומר שבהתחשב בזהותו ובמעמדו, זה לא יכול היה להיות פשוט עבורו. זוהי ההוכחה לכך שאמונתו באלוהים הייתה אמתית ושהוא ירא את אלוהים בלבו. הוא לא העז להפר את דבריו של אלוהים בשנית ולא רצה לבזות שוב את שם האל. חזרתו בתשובה אמתית בפני אלוהים היא זו שזיכתה אותו ברחמיו ובסבלנותו של אלוהים כלפיו, ואלוהים לא נטר לו יותר על חטאו.

למרות זאת, רבים מאתנו – בראותנו כיצד אלוהים סלח לדוד – לא מבינים זאת ומחזיקים בדעה קדומה לגביו, שכן אנו חושבים שדוד נאף, לקח את אשתו של אחר בכוח והרג את בעלה. יש לציין שאיננו מכירים את אופיו ואת תוכנו של דוד. למרות שדוד חטא בניאוף, לאחר חזרתו בתשובה הוא לא לקח לו אף אישה נוספת, ונותר בלתי מושפע מכך אפילו כאשר שכבה בחיקו נערה צעירה ויפהפייה. לפיכך, אנו למדים שמבחינה זו תשובתו של דוד הייתה שלמה. בכל הנוגע לתוכנו של דוד, הוא היה אדם טוב. ניתן לומר שנכון להיום – מן העת העתיקה ועד ימינו – לא היה בעולם מלך טוב יותר מדוד.

בהשוואה לדוד, אני חש בושה. דוד ביצע רק את השגיאה היחידה הזו, והיה ביכולתו להתחרט על כך ולא לחזור על כך במשך כל ימי שארית חייו. אף על פי כן, כאשר אנו חוטאים בסביבה מסוימת, למרות שגם אנחנו מתפללים לאלוהים ומקריבים קורבנות, כשאנו מוצאים את עצמנו שוב בסביבה דומה עדיין אין ביכולתנו להימנע מלחטוא ומלהמיר את פיו של אלוהים. אנו חיים במעגל סגור של ביצוע חטאים והתוודות עליהם. זה מראה שהתשובה שלנו מוגבלת למילים, שאין יראת אלוהים בלבנו ושאיננו משתמשים בחיינו בשביל להביא לידי ביטוי את תשובתנו באופן שעשה זאת דוד. לכן, מה שעלינו לשוות לנגד עינינו היא חזרתו האמתית בתשובה של דוד.

דוד בנה את בית המקדש

בכתבי הקודש נאמר: "וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל שְׁלֹמֹ֨ה בְנִ֥י אֶחָ֛ד בָּֽחַר־בּ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים נַ֣עַר וָרָ֑ךְ וְהַמְּלָאכָ֣ה גְדוֹלָ֔ה כִּ֣י לֹ֤א לְאָדָם֙ הַבִּירָ֔ה כִּ֖י לַיהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ וּֽכְכָל־כֹּחִ֞י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־אֱלֹהַ֗י הַזָּהָ֣ב׀ לַ֠זָּהָב וְהַכֶּ֨סֶף לַכֶּ֜סֶף וְהַנְּחֹ֣שֶׁת לַנְּחֹ֗שֶׁת הַבַּרְזֶל֙ לַבַּרְזֶ֔ל וְהָעֵצִ֖ים לָעֵצִ֑ים אַבְנֵי־שֹׁ֨הַם וּמִלּוּאִ֜ים אַבְנֵי־פ֣וּךְ וְרִקְמָ֗ה וְכֹ֨ל אֶ֧בֶן יְקָרָ֛ה וְאַבְנֵי־שַׁ֖יִשׁ לָרֹֽב׃ וְע֗וֹד בִּרְצוֹתִי֙ בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֔י יֶשׁ־לִ֥י סְגֻלָּ֖ה זָהָ֣ב וָכָ֑סֶף נָתַ֤תִּי לְבֵית־אֱלֹהַי֙ לְמַ֔עְלָה מִכָּל־הֲכִינ֖וֹתִי לְבֵ֥ית הַקֹּֽדֶשׁ׃ … וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃" (דברי הימים א' 1-3, 10).

דוד בנה את בית המקדש

דוד הראה התחשבות רבה ביותר ברצון האל, ומשאלתו בימי חייו הייתה לבנות בית מקדש ליהוה אלוהים. כאשר ראה שבני האדם חוטאים לעתים קרובות לאחר שהושחתו בידי השטן, וכן שהם סוגדים לשטן ועובדים אלילים, הוא הגה את הרעיון לבנות מקדש לעבודת אלוהים כדי שיותר אנשים יוכלו להתייצב בפני אלוהים ולעובדו. הוא התייחס באופן יום-ימי לרצון האל ויכול היה לדאוג בשל דאגותיו של אלוהים ולחשוב על מה חושב אלוהים, ושילם מחיר באמת. מן המתועד בפסוקים אנו יכולים לראות שהוא גייס את כל לבו ואת כל מאמציו בשביל להתכונן לבניית בית המקדש, ושהוא תרם את כל הונו. למרות שדוד לא יכול היה לראות את בניין בית המקדש גמור בחייו, הוא הורה לבנו שלמה להמשיך לעבוד על משאלתו אשר איננה התגשמה בימי חייו, ולבסוף אכן נבנה בית המקדש.

ללא ספק, מעשיו של דוד נעשו כדי להראות את התחשבותו בכוונותיו של אלוהים וכדי להשביע את רצונו של אלוהים ולעבדו. אדם כמותו, אשר התחשב בכוונותיו של אלוהים, ושהיה מקום לאלוהים בלבו, יכול היה להביא את כל בני האדם בפני האל, לכן כיצד יכול היה אלוהים להיות בלתי מרוצה? בדיוק כמו במשפחה, כאשר ילד רגיש רואה שהוריו סובלים יותר על המידה, הוא מהרהר בלבו: מתי כבר אהיה גדול? מתי אוכל לעשות דבר מה ולחלוק את דאגותיהם של הוריי? בראותם את ההתחשבות של ילדם, ההורים יחושו עונג. בכל פעם שאלוהים מבצע שלב כלשהו של עבודתו, אלוהים זקוק לאנשים אשר יוכל להטיל עליהם את תפקידם ושיוכלו להשקיע את עצמם למענו ולשתף פעולה עמו. דוד היה אדם מסוג זה.

הבנתי מדוע אלוהים אמר שדוד התאים לרצונו: מצד אחד הוא היה מלא בחרטה ותשובה אמתית לאחר שביצע חטאים; מצד שני, הוא הראה התחשבות רבה ביותר ברצון האל, בנה בלב שלם את בית המקדש לאלוהים והוביל את כל האנשים לעבוד את אלוהים. לפיכך, הוא היה אדם שמצא חן בעיני אלוהים ושהתאים באופן מיטבי לכוונותיו. אני אנהג על פי דוגמתו של דוד, אחזיק בלב מלא יראת אלוהים, ולא אבצע בכוונה מעשים אשר יפרו את החוק ואת הדברות. אם אני אפגע באלוהים מבלי משים, יהיה עלי להעניק תשומת לב אף רבה יותר לחזרה בתשובה ולהשתנות, להלל את אלוהים ולהביא זאת לידי ביטוי בחיי באופן מעשי. יתר על כן, אני מוכן להיות אדם אשר משביע את רצונו את אלוהים.
שו-שון

תגובות

  הירשם  
Notify of