דף הבית

צור קשר

השאלה הקשה ביותר להבנה בספר איוב:מדוע איוב קילל את היום שבו נולד?

בעבר, בכל פעם שקראתי בספר איוב את הפסוקים האלה:"אַחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ׃ פ וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ יֹ֣אבַד י֖וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃ הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃" (איוב ג’ 1-4), הערצתי למדי את איוב, מפני שגם כאשר הוא איבד את רכושו, ילדיו, וכול גופו כוסה בנגעים, הוא עדיין עמד איתן בעדותו לאלוהים. הוא לא התלונן על אלוהים, אלא הילל את שמו הקדוש. אמונתו ראויה לחיקוי. עם זאת, לא הבנתי מדוע איוב קילל את יום לידתו. מכיוון שאיוב היה ירא אלוהים והתרחק מרוע, ונקרא צדיק על ידי אלוהים, הוא בוודאי ידע שכל מה שברשותנו, בני האדם, בא מאלוהים, וכן גם שאלוהים הסדיר והסמיך את לידתנו. לכן, עלינו להודות לאלוהים על יום לידתנו ועל כך שאלוהים העניק לנו חיים. אם כך, מדוע איוב, שהיה אדם רציונלי, קילל את יום לידתו? האם הוא לא היה מרוצה מההסדר של אלוהים? האם הוא התלונן על אלוהים? או אולי היו לכך סיבות אחרות?

מדוע איוב קילל את היום שבו נולד

אני מאמין שאנשים רבים מבולבלים מכך שאיוב קילל את יום לידתו. אז מה בדיוק עבר במוחו של איוב כאשר עשה זאת? חשבתי לעצמי שרק איוב עצמו, ואלוהים הבוחן את עומק לבם של בני האדם, יכלו לדעת זאת.

אך בשלב מאוחר יותר, כשקראתי את דבריו של אלוהים המסבירים את מחשבותיו של איוב כאשר הוא הועמד בניסיון, הבנתי את הסיבה לכך שאיוב קילל את יום לידתו.

אלוהים הכול-יכול אמר:"כשהשטן הושיט את ידו והכה את איוב בעצמותיו, איוב נלכד באחיזתו, ללא כל אמצעי בריחה או כוח התנגדות. גופו ונפשו סבלו כאב עצום, והכאב הזה גרם לו להיות מודע מאוד לחוסר החשיבות, לשבריריות ולחוסר האונים של האדם החי כבשר ודם. במקביל, הוא גם השיג הבנה עמוקה של הסיבה לכך שאלוהים מעוניין לדאוג לאנושות ולטפל בה. בידיו של השטן, איוב הבין שהאדם העשוי בשר ודם למעשה כה חסר אונים וחלש. כשהוא נפל על ברכיו והתפלל לאלוהים, הוא חש כאילו אלוהים כיסה את פניו והתחבא, משום שאלוהים מסר אותו לחלוטין לידי השטן. באותו הזמן, אלוהים גם בכה עליו, ויותר מכך, התאבל עבורו. אלוהים כאב בכאבו וסבל בסבלו… איוב חש בכאבו של אלוהים, כמו גם עד כמה בלתי נסבל היה הדבר עבור אלוהים… איוב לא רצה לגרום לאלוהים להתאבל עוד יותר ולא רצה שאלוהים יבכה עליו, לא כל שכן לראות סבל נגרם לאלוהים בגללו. ברגע הזה, איוב רצה רק להיפרד מבשרו, לא לסבול עוד את הכאב שהביא לו הבשר, משום שהדבר ימנע מאלוהים להתענות בסבלו – אך הוא לא יכול היה, והיה עליו לסבול לא רק את ייסורי הבשר, אלא גם את העינוי שבחוסר רצונו לגרום לאלוהים חרדה. שני הכאבים הללו – אחד מהגוף ואחד מהנפש – הביאו לאיוב כאב שובר לב וגרמו לו להרגיש כיצד מגבלותיו של האדם שהוא בשר ודם יכולות לגרום לו לחוש מתוסכל וחסר ישע. בנסיבות האלה, כמיהתו לאלוהים גברה ותיעובו כלפי השטן התעצם. באותו זמן, איוב היה מעדיף שלא להיוולד כלל אל עולם האדם, והיה מעדיף אילו מעולם לא היה מתקיים, מאשר לראות את אלוהים בוכה או דואב בגללו. הוא החל לתעב קשות את בשרו, למאוס בעצמו, ביום היוולדו, ואפילו בכל מה שהיה קשור אליו. הוא לא רצה שיהיה עוד כל אזכור של יום היוולדו או כל דבר שקשור אליו, ולכן הוא פצה את פיו לקלל את יום היוולדו: "יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר. היום ההוא, יהי-חשך: אל-ידרשהו אלוה ממעל; ואל-תופע עליו נהרה" (איוב ג' 3-4). דבריו של איוב טומנים בחובם את תיעובו העצמי, "יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר," כמו גם את גערתו בעצמו ואת תחושת החובה על כך שהוא גרם כאב לאלוהים, "היום ההוא, יהי-חשך: אל-ידרשהו אלוה ממעל; ואל-תופע עליו נהרה." שני הפסוקים האלה הם הביטוי האולטימטיבי לתחושותיו של איוב באותו רגע, והם ממחישים לכולם במלואם את תומתו ויושרו. בו בזמן, בדיוק כפי שאיוב ייחל, אמונתו וציותו לאלוהים, כמו גם יראתו את אלוהים, התרוממו באמת. מובן שהתרוממת זו היא בדיוק ההשפעה שאלוהים צפה" .

איוב

מדבריו של אלוהים הבנתי שלדעתו של איוב, אם אדם אינו יכול לספק את רצונו של אלוהים ולנחם את לבו, אזי הוא אינו ראוי להיקרא בן אדם, ועוד יותר מכך, הוא אינו ראוי לחיות. כאשר איוב נפגע על ידי השטן והועמד בניסיון, לבו של אלוהים כאב. איוב הרגיש שאלוהים דואג לו ושלבו של אלוהים כואב בגללו, ולכן הוא קילל את יום לידתו והצטער על כך שהוא נולד, כי אם הוא לא היה נולד, אלוהים לא היה צריך לחוש בכאב בגללו. זו הסיבה שאיוב קילל את יום לידתו.

אלוהים מתבונן בהתנהגותם ובמחשבותיהם של כל אחד ממאמיניו. אלוהים רואה בבירור מי אוהב אותו באמת, מי נאמן לו, ומי מחפש את האמת. הוא מכיר היטב את האנושות. אם נבין שאלוהים בוחן את החלקים העמוקים ביותר בלב האדם, לא נטיל ספק באיוב על שקילל את יום לידתו, לאחר שאלוהים כבר קרא לו צדיק. לא תהיינה לנו השקפות או אי-הבנות לגבי התנהגותו, ולא ננתח את עדותו על בסיס הדמיונות שלנו. הדמיונות שלנו הן אשליות הבאות יש מאין. בדרך כלל, אנו מתמקדים בהתנהגות החיצונית של אחרים, אבל אלוהים רואה את לבם של בני האדם. רק אלוהים הכיר את מחשבותיו ורעיונותיו של איוב, וידע מדוע הוא קילל את יום לידתו. לכן, לאחר שנבין כיצד אלוהים עובד עבורנו, כאשר יקרו לנו בעתיד דברים שלא יהיו בקנה אחד עם תפיסותינו, לא נשפוט או נמדוד את עבודתו של אלוהים באופן שרירותי. במקום זאת, נוכל לחפש את האמת ואת רצון האל, נוכל לחוות את עבודתו של אלוהים עם לב ירא שמיים ונציית לאלוהים.

?שלום וברכה עליכם! אם לאחר קריאת מאמר זה תהיה לכם הארה כלשהי שאותה תרצו לחלוק, או אם תהיינה לכם שאלות אותן תרצו לחקור יחד איתנו, אתם מוזמנים לעשות זאת דרך צ'אט חי. אנו מצפים לשיחה אתכם.?

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?