הקלה על כאב של מערכת יחסים ממרחק

מערכת יחסים ממרחק גרמה לי אי נוחות

"את וחבר שלך לא נפגשתם זמן רב, את לא חוששת שיש לו חברה אחרת?" "את וחבר שלך מקיימים קשר זה עם זו רק בטלפון, כמה זמן יימשכו הרגשות שלך כלפיו?" "כמה אנשים במערכת יחסים ממרחק יכולים לשמור על אהבתם? כדאי שתכיני את עצמך". כשחבר שלי ואני התחלנו את מערכת היחסים שלנו ממרחק, שמעתי משפטים אלה לעיתים קרובות.

לעיתים, הדברים האלה הסעירו אותי, עד שהפכתי להיות עצבנית, איבדתי את התיאבון, לא הצלחתי לישון ועבדתי ללא התלהבות. כל היום חשבתי מחשבות פרועות, במיוחד כאשר נזכרתי שהחבר שלי היה אדם פופולרי, ושהיו שתי בנות בכיתתו שהיו קרובות אליו, ודאגתי: האם מערכת היחסים ממרחק תעייף אותו? האם הוא יעזוב אותי ויבחר במישהי אחרת?

לא רציתי לאבד את חבר שלי, אך לא הייתי לצידו. מה יכולתי לעשות?

נעשיתי יותר עצבנית וחשדנית. בכל פעם שדיברנו, שאלתי אותו מה הוא עשה באותו יום, עם מי הוא שוחח, איפה הוא היה, וכך הלאה. אפילו ביקשתי ממנו שיתן לי את סיסמת הפייסבוק שלו, ובדקתי את ההתכתבויות שלו, וגם ביקשתי ממנו לשתף איתי את עמוד הסקייפ שלו. כאשר הוא שיתף אותי, סקרתי במהירות את כל העמוד כדי לראות עם מי הוא התכתב.

לפני שהמרחק הפריד בינינו, חבר שלי תמיד ניחם אותי, היה לצידי ודאג לי, וזה גרם לי להרגיש בטוחה. עכשיו גרנו רחוק זה מזו, כך שלא הרגשתי בטוחה יותר. מתוך פחד לאבד אותו, הייתי לפעמים ילדותית ואבדתי את עשתונותיי כי רציתי שיהיה לו אכפת ממני יותר. אך ההתנהגות שלי גרמה לו להתעצב והוא היה חסר אונים.

יום אחד חבר שלי שלח לי הודעה: "הלילה בשעה 10:00 אני הולך עם חבר שלי לאכול ארוחת לילה קלה בדוכן מזון כדי להירגע". עניתי: "טוב. זכור לבוא הביתה מוקדם.

עצוב, אישה

למחרת בבוקר ראיתי באינסטגרם את התמונות האחרונות שהחבר של חבר שלי פירסם, ואז גיליתי שהם הלכו לשתות בבר משקאות. באותו רגע הייתי מודאגת ואובדת עצות. חשבתי לעצמי: למה חבר שלי לא אמר לי בכנות שהם הולכים לבר? למה הוא שיקר לי? האם מישהו נוסף הלך איתו אתמול חוץ מחבר שלו? זו היתה בחורה? הייתי מאד מוטרדת. חשבתי: לא, אני חייבת להעמיד פנים שאני לא יודעת כלום. אני אגשש ואראה מה הוא יסביר.

עם זאת, נזכרתי שהבטחתי לחבר שלי שלא נריב בגלל חשדות, ולכן התאפקתי לא לשאול אותו כלום. אבל האיפוק הותיר אותי חסרת מנוחה עוד יותר. לא יכולתי להרפות מהחשדות לגביו, ולכן שלחתי לו הודעה: "לאן הלכת אתמול? מתי חזרת הביתה? איך היה הפנקייק? אתה מרגיש טוב אחרי מה שאכלת אתמול?"

הוא לא השיב להודעה שלי, אלא התקשר ואמר: "את שוב חושדת בי? דוכן המזון שהתכוונו ללכת אליו היה סגור אתמול. חבר שלי אמר שהוא רוצה להירגע ולהאזין למוזיקה, אז הלכנו לבר". כששמעתי את ההסבר שלו, התביישתי. למה לא סמכתי עליו?

כאשר חשדנות הופכת להרגל

בהדרגה, הפכה החשדנות שלי בחבר שלי להרגל. יום אחד הוא התקשר אלי לאחר שסיים את עבודתו ושאל אותי: "האם את יודעת איפה מוכרים צבים מוזהבים קטנים (קישוט)?" שוב מתוך חשדנות, שאלתי אותו: "אנשים קונים צבים מוזהבים כשהם מתכוונים להתעשר, זו המטרה שלך?" כשהוא שמע את שאלתי, הוא נראה חסר סבלנות ואמר: "את תמיד מנחשת כל מיני ניחושים. אם את לא מבינה, אל תנחשי ניחוש פרוע. אני רוצה לקנות צב מוזהב כי הוא מסמל יציבות. אני רוצה שהוא יזכיר לי שאני צריך להיות אדם יציב כשאני עושה דברים. זה הכל!"

כעסתי מאד כשהוא אמר שאני תמיד חושדת בו וצעקתי עליו: "כן! אני חושדת בך מכיוון שאני לא בוטחת בך. כל יום אני שואלת את עצמי אם תעזוב אותי. זה כואב, אתה יודע? אתה יכול לומר לי מה יכול להקל על הכאב שלי?"

לאחר שתיקה קצרה הוא אמר: "מעולם לא חשבתי לעזוב אותך. אבל אם את מתייסרת בגללי, אין לי ברירה אלא לעזוב כדי להקל על הסבל שלך".

באותו רגע הייתי ממש מבוהלת, מפני שעד עתה, הוא מעולם לא אמר שהוא יעזוב אותי. ואז לא יכולתי שלא להרהר על הבעיות שלי. פתאום הבנתי שכל מעשיי במהלך הימים האלה לא הביאו לנו דבר מלבד סבל. זה לא מה שרציתי. אבל מה הייתי אמורה לעשות?

מכיוון שנישואין נקבעים מראש על ידי אלוהים, עליי ללמוד להתמודד עם המצב בשלווה

בחודש פברואר בשנת 2015 פגשתי אחות. לאחר שהבינה את מצבי, היא חלקה איתי קטע של דברי האל, "האדם פוגש באנשים רבים בחייו, אך איש אינו יודע מי יהיה לבן או בת זוגו בנישואין. על אף שלכל אחד יש רעיונות משלו ועמדות אישיות בנושא הנישואין, איש אינו יכול לחזות, מי יהיה לבסוף "החצי השני" האמיתי שלו, והמושגים שלו עצמו אינם נחשבים הרבה לצורך העניין. … במספר עצום זה של מערכות נישואין, מגלים בני אדם נאמנות ומחוייבות לנישואין לכול אורך החיים, אהבה, התקשרות ואי-יכולת להיפרד, השלמה ואי-הבנה או בגידה ואף שנאה. בין אם הנישואין עצמם מביאים עמם אושר או כאב, משימתו של כול אדם בנישואין נקבעת מראש על ידי הבורא ולא תשתנה. על הכול למלא אותה. והגורל האישי השוכן מאחורי כול מערכת נישואין אינו משתנה. הוא נקבע זמן רב מראש על ידי הבורא."

האחות אמרה לי: דבריו של אלוהים ברורים מאד. הנישואין שלנו מתקיימים תחת כלליו והסדריו של אלוהים, והם אינם תלויים באף אחד. הבורא מסדיר וקובע מראש עם מי נלך לחופה, בין אם אלה אנשים שאנחנו אוהבים או שהם אוהבים אותנו. כמו שאומרים, 'ההתאמה נעשית בשמיים. פגשת אותו כפי שנפסק על ידי ההשגחה העליונה, אחרת, את עלולה להיכשל למרות הדרך הארוכה שעברת'. אף אחד מאיתנו לא יכול לקבוע אם את וחבר שלך יכולים להינשא. הדבר תלוי לחלוטין בריבונותו של אלוהים ובגזירת השמיים. לכן, עלינו להתמודד בשלווה עם נושא הנישואין וללמוד לציית לתיזמוריו ולהסדריו של אלוהים. רק כך נוכל להיות משוחררים וחופשיים, ולא נרגיש מצוקה".

חשבתי: נכון. אלוהים הסדיר כבר מזמן את נישואיי. האפשרות שהחיבה ביני לבין החבר שלי תוכל לפרוח, אינה תלויה במאמציי הזהירים, אלא בהסדריו של הבורא על גורלנו. כשהבנתי זאת, הייתי מוכנה להפקיד את מערכת היחסים שלי בידיו של אלוהים ולהיכנע לריבונותו ולהסדריו. אחר כך ניסיתי להימנע מהמחשבות השונות שלי ולהתמודד עם מערכת היחסים הזאת, המתקיימת ממרחק, באמצעות גישה נכונה.

מציאת מקור החשדות

אושר, טלפון סלולרי, אישה

מספר חודשים לאחר מכן, כשראיתי את חברותיי צועדות אחת אחר השנייה, בשמלות החתונה היפות שלהן, לשלב אחר במסע חייהן, לא יכולתי שלא לקנא בהן. כמו פרחים המשתקפים במראה וכמו הירח המשתקף על פני המים, כך חשבתי על החיבה ביני לבין החבר שלי, הנמצאת בטווח ראייה אך היא מעבר להשגה, ושוב התחלתי להרגיש בלבול.

לא היה לי הרבה זמן לשוחח עם חבר שלי, מכיוון ששירתתי בכנסייה. וכך הייתי מודאגת מאד, ותמיד חששתי וחשדתי שהוא יעזוב אותי ויבחר במישהי אחרת. שקלתי את המצב, והחלטתי להקדיש זמן לחיזוק הקשר שלנו על ידי הפחתת זמן השיתופים. חשבתי שאולי בדרך זו, אוכל לקיים את מערכת היחסים שלנו לאורך זמן.

פעם, ויתרתי על שיתוף כדי לשוחח עם החבר שלי. אך כאשר שלחתי לו הודעה הוא ענה: "אני בפגישה עם חבר שלי. אולי בפעם אחרת…". לאחר שדברים כאלה קרו מספר פעמים, התחלתי לתהות אם הוא נמנע ממני במכוון. בהזדמנות אחרת, ראיתי שהוא מחובר לאינטרנט, אך לא היה לו מצב רוח לשוחח איתי כי הוא היה מוטרד בענייני עבודתו. העובדה שהוא דחה אותי כל הזמן גרמה לי להרגיש נורא, הרגשתי נטושה.

בהיותי במצב של חוסר אונים, סיפרתי שוב לאותה אחות על הסבל שלי. האחות הראתה לי את הקטע הזה מדברי האל, "אם אתם מאוד ערמומיים מטבעכם, אזי יש לכם לב זהיר וחשד לגבי כל דבר וכל אדם. מהסיבה הזו אמונתכם בי בנויה על יסודות של חשד. אני לעולם לא אכיר באמונה מסוג זה."

האחות שיתפה: "מדבריו של אלוהים אנו רואים שזהו אופיינו הבוגדני המצווה עלינו לחשוד תמיד באחרים ולהטיל בהם ספק. חשבי על כך: בחברה המודרנית, זוגות רבים נפרדים בשל חשדות וספקות הדדיים. הם חסרי אמון אמיתי זה בזו מכיוון שהם מנחשים לעתים קרובות. לא רק שהדבר פוגע ביחסים ההדדיים ביניהם, אלא גם גורם לכך שהאינטראקציות ביניהם כואבות ומעייפות. לדוגמה, ביחסים שלך עם חבר שלך, אם תגלי אצלו התנהגות חריגה כלשהי, את תהיי רגישה במיוחד לכך, ואז תשאלי אותו לגבי התנהגות זו. את סובלת לעתים קרובות מתחושת חוסר ביטחון, ואת חוששת שאולי הוא אוהב מישהי אחרת, במיוחד כאשר את מקיימת מערכת יחסים ממרחק. לכן את מתנהגת באופן שאינו מתקבל על הדעת ואת אפילו נתקפת לפעמים בזעם. מכאן אנו יכולות לראות שחשדות מביאים לא רק סבל, אלא הם פוגעים בנו".

השיתוף של האחות הותיר אותי מבויישת. הרגשתי שהספקות השונים שלי שהטלתי בחבר שלי, לא רק שגרמו לי לאבד את התבונה של אדם נורמלי, אלא גם פגעו ברגשותינו. כשהבנתי זאת, לא הייתי מוכנה לחיות תחת הונאת השטן, והחלטתי לנהוג לפי דברי האל ולממש את דמות האדם המשיחי.

סילוק חשדותיי והיותי אדם ישר

האחות שלחה לי קטע נוסף מדברי האל: "אני מאוד מעריך את אלו שאינם מטפחים חשד לגבי אחרים ואת אלו שמקבלים את האמת ללא היסוס; לאנשים מהסוג הזה אני דואג בקפידה, שכן בעיניי הם ישרי הדרך."

כשקראתי את דברי האל, מצאתי את הדרך לפתור את הבעיות ביני לבין חבר שלי. כלומר, להיות אדם ישר, ולא לשער יותר השערות ולא להטיל בו ספקות על סמך טבעי המושחת, אלא לבטוח בו ולתת לו מספיק חופש. ואז התחלתי לנהוג ביושר, ולא בחנתי אותו יותר ולא פיקחתי על מעשיו.

יום אחד, שלחתי לחבר שלי הודעת ברכה. כשראיתי שהוא פתח את ההודעה אך לא ענה לי, שוב הרגשתי חרדה בלבי. ניחשתי: "מה הוא עושה? יש לו קושי להשיב להודעתי? או שמא הוא לא התכוון לענות לי בכלל? האם הוא שונא אותי?" ואז הבנתי ששוב אני מניחה הנחות לגביו. לכן התפללתי בשקט לאלוהים וביקשתי ממנו להגן על לבי. זמן לא רב לאחר מכן, חבר שלי ענה לי: "הייתי במיקלחת והתכוונתי לענות לך כשאסיים להתקלח". הודיתי לאלוהים מעומק לבי על הגנתו. הרגשתי גם הקלה גדולה בלבי ללא חשדות.

מכיוון שנהגתי לפי דברי האל, יכולתי להשתתף בפגישות בתחושת שלווה, ולא הוטרדתי יותר מחשדות. הרגשתי שחרור מלא. לאחר מכן הייתה לי תקשורת נהדרת עם חבר שלי.

פעם אחת כששוחחתי איתו הוא אמר לי: "למרות שאנחנו לא יכולים להיפגש לעיתים קרובות, המרחק לא יכול להוות מחסום לתקשורת בינינו. מכיוון שהחלטנו להתחיל מערכת יחסים, בואי נמשיך אותה בנחישות". כששמעתי את דבריו הרגשתי שלווה בלבי. תודה לאל על שהוביל והנחה אותי כיצד להשתחרר מהכאב שהיה במערכת היחסים שלנו ממרחק, ועל שהציל את היחסים בינינו.

דרך החווייה הזאת, הרווחתי רבות. מחבר שלי הבנתי שכאדם, עלי להיות אופטימית וחיובית. חשוב מזאת, מעתה ואילך אני מתחילה לעסוק בלהיות אדם כן המהלל את אלוהים, כי אלוהים אוהב אנשים כנים, ורק אנשים כנים יכולים להשיג אושר אמיתי.

מאת שי'אר, מלזיה

תגובות

  הירשם  
Notify of