דף הבית

צור קשר

הסוד לחיים מאושרים

פועל שכיר, נישא לאחרונה, נהנה מחיי נישואין מלאי חיבה ונעשה אב לילדים חמודים. אך היה עליו לנסוע הלוך ושוב על מנת לפרנס את משפחתו, וחש מבולבל בשל חוסר הוודאות שבחייו.

איש צווארון לבן בגיל העמידה ניהל חיי אמידות, אך עבד שעות נוספות והיה עסוק בפעילויות חברתיות בשביל לקבל קידומים ותוספות שכר, לכן לא שב לביתו בזמן בסוף יום העבודה. הוא היה מותש הן מנטאלית והן פיזית ואומלל באופן שלא ניתן לתאר במילים.

אדם עשיר שהגיע עתה לגיל זקנה זכה לכבוד כאשר היה בחברת אחרים. למרות זאת, כששב לביתו נאלץ לצפות כיצד ילדיו נלחמים על רכושו. הוא יכל אך בקושי להרגיש אושר כלשהו בשנות הדמדומים של חייו.

מצבי חיים שונים מזמנים לאנשים חוויות שונות שנלוות אליהן צרות ותסכולים מסוגים שונים. כולם כמהים להגיע לשלמות, רוצים להשיג גם משפחתיות חמה וגם הצלחה מקצועית, ומקווים לרכוש לא רק תהילה וממון, אלא גם לחוש מלאות בליבם. עם סוגים שונים של חרטות וחוסר סיפוק מחייהם, יום אחד פגשו השלושה זה את זה.

הפועל השכיר קינא בעבודתו היציבה של איש הצווארון הלבן, איש הצווארון הלבן קינא בקריירה המוצלחת של האיש העשיר, והעשיר קינא בחיי המשפחה ההרמוניים של הפועל. בעודם מתלוננים על האכזבות של חייהם נדרו השלושה לקחת את גורלם בידיהם ולשנות את חייהם על מנת לזכות בחיי אושר.

מעל עשר שנים לאחר מכן, הפועל השכיר ניהל חיי אמידות, אך הפסיק לשוב אל ביתו בזמן לאחר יום העבודה. במקום זאת הוא התרכז בחיי חברה, והתעסק אך ורק באכילה, שתייה וברדיפה אחר הנאות. איש הצווארון הלבן נעשה מנהל מצליח. למרות זאת, הוא נאלץ תמיד להיזהר מפני האפשרות שמישהו ינסה לרמותו וחש ריקנות ובדידות בעומק ליבו. האיש העשיר הלך לעולמו וילדיו רק הניחו זרי פרחים על קברו ביום השנה למותו.

האם איננו דומים למעשה לאותו פועל שכיר, לאיש הצווארון הלבן ולאיש העשיר? בזמני מחסור אנחנו כמהים לחיות בנוחות. לאחר שזכינו להגיע לחיי נוחיות, אנחנו חושקים בחיי מותרות, אך לאחר מכן אנחנו נופלים אל תוך הריקנות העמוקה יותר של לבנו.

לחשוב על החיים

הסנונית נודדת בסתיו ושבה באביב. הדשא נובל במהלך החורף, אך שב לצמוח עם הנשב הבריזה האביבית. לעומת זאת, לא ניתן לקבל בחזרה את החיים מרגע שאבדו. אנו מנסים לשנות את גורלנו תוך כמה שנים או כמה עשורים. בזמן המוגבל שיש לנו, אנו כמהים לכסף, לשררה, לתחושות ולכל דבר אחר אשר ברגע שנשיג אותו – כך אנחנו מאמינים – יהפוך אותנו לאנשים מאושרים. אך לבסוף עלינו להודות: כסף יכול לקנות הנאות חומריות אך לא את שלוות הלב. מעמד עשוי להקנות תחושת סיפוק רגעית ליצר הרהבתנות שלנו, אך איננו יכול להסתיר את הבדידות הפנימית שלנו. תחושות עלולות לתחזק את הקשרים הפיזיים שלנו בצורה רגעית אך רק קרובי המשפחה שלנו יכולים לשמש לנו כבני לוויה במהלך חיינו המוגבלים.

יום אחד, נתקלתי במקרה במילים הבאות בספר רוחני: "מהרגע שבו אתם מגיעים בבכי לעולם הזה, אתם מתחילים למלא את חובתכם. אתם נכנסים לתפקידכם בתוכנית של אלוהים ובייעודו של אלוהים. אתם מתחילים את מסע החיים. בלי קשר לרקע שלכם ולמסע הצפוי לכם, איש לא יכול לברוח מהתזמור וההסדר שהותוו לו משמיים, ואיש לא שולט על גורלו…" "ללא קשר לשאלה אם אתם מסוגלים לזהות את מעשי האל, ובלי קשר לשאלה אם אתם מאמינים בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלכם הוא נתון לקביעתו של אלוהים, ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכל. "

"כשאין לאדם אלוהים, כשהוא אינו יכול לראותו, כשהוא אינו יכול לזהות בבירור את ריבונותו של אלוהים, כול יום הוא חסר משמעות, חסר ערך, אומלל. בכול מקום שבו יהיה, יהיה אשר יהיה עיסוקו, אמצעי מחייתו והחתירה למטרותיו אינם מביאים עמם דבר מלבד צער אינסופי וסבל שלא ניתן להפיגו, כך שהוא אינו יכול לשאת להביט לאחור. רק כשהאדם מקבל את ריבונות הבורא, נכנע לתזמוריו ולהסדריו, ומבקש חיים אנושיים אמיתיים, הוא משתחרר בהדרגה מכול הצער והסבל, מנער מעליו את כול הריקנות שבחיים."

המילים מעוררות המחשבה הללו גרמו לי להבין לפתע את הסוד לחיים מאושרים: הולדת האדם, גדילתו, משפחתו ושאיפתו לרכוש מקצוע נתונות בידי הבורא. אף אדם לא יכול לשלוט בגורלו ורק אלוהים הוא האדון לגורלנו ומבטחנו היחידי. אלוהים מארגן את חייהם של כל האנשים בצורה הראויה. אם לא נעבוד את אלוהים בזמן המוגבל שיש לנו ובמקום נתכחש לריבונותו ונשביע את השאיפות והחשקים שלנו, נבזבז זמן וחיים ולבסוף לא נשיג דבר מלבד ריקנות ומרירות. אז כיצד ניתן להשיג אושר?

משיחיים רבים מכירים את פרשת איוב מכתבי הקודש. איוב ביקש להכיר ולעבוד את אלוהים במהלך חייו בקרב כל אשר ברא האל, לכן העניק לו אלוהים ילדים נאים, עושר רב, משרתים רבים והרים של צאן ורכוש. עם זאת, למרות הנוחות שבה איוב חי, הוא לא הטריד את עצמו בנוגע לרווחיו והפסדיו החומריים אלא הקדיש את כל מרצו וימיו לעבודת אלוהים. כנאמר בכתבי הקודש: " ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם, והשכים בבֹקר והעלה עלות מספר כֻּלם – כי אמר איוב, אולי חטאו בנַי וברכו אלהים בלבבם: ככה יעשה איוב, כל-הימים." (איוב א' 5). איוב דאג שבניו חטאו וסרו מדרך האל, לכן דחק בהם להקריב קורבנות לאלוהים. זה מלמד אותנו שאיוב אכן חי חיי צדיקות ויראת אלוהים וסר מרע. למרות שבהמשך הוא פותה על ידי השטן – הוא איבד את ילדיו ואת הונו, כל גופו כוסה שחין, הוא סבל מלעגם של אשתו וחבריו, הוא המשיך לשאת את עדות אלוהים: "יצתי מבטן אמי, וערם אשוב שמה–יהוה נתן, ויהוה לקח; יהי שם יהוה, מברך" (איוב א' 21). ממילותיו אנו לומדים שאיוב המשיך להלל את שם אלוהים לאחר שאיבד את הונו, תהילתו, שבחו, ילדיו ובמצוקתו אף כמעט את חייו מכיוון שהוא האמין מעבר לכל ספק בכך ש:"גורל האדם נקבע על ידי השמים," וכן שחיי האדם, מאורעות חייו, והיותו עני או עשיר נשלטים ומתוכננים על ידי האל. לפיכך, איוב היה מסוגל לעמוד מול ריבונותו והסדריו של אלוהים בשלווה ולא התחשב בשאלה האם יבואו עליו ברכות או אסונות. כתוצאה מכך, לאחר שהתגבר על פיתוייו של שטן הוא התברך בברכה כפולה מאלוהים וזכה בילדים טובים יותר, רכוש מכופל וחיים ארוכים יותר, אך החשובה מכל היא זכייתו בשלווה וברגיעת לבו בזכות הליכתו בדרך יראת האל וסרות מרע. איוב בילה את המחצית השנייה של חייו תחת חסותו וברכתו של אלוהים. הוא מעולם לא הותקף או הופרע על ידי שטן בשנית והשיג חופש מוחלט. זו הייתה הברכה הגדולה ביותר שהעניק לו אלוהים.

אם עדיין מקננות בכם חששות ותלונות לגבי מצבם הלא אופטימלי של חייכם, שאלו את עצמכם: ברגע שיהיה ברשותנו מספיק ממון על מנת לבזבזו כרצוננו בחופשיות, האם נוכל לשלוט בעצמנו ולא ניפול למלכודת תענוגות הבילויים וההוללות למרות שאיננו יראים את אלוהים בליבנו ואיננו מקבלים עלינו את דברי אלוהים בחיינו? כסף, יופי, תהילה ותענוגות הבשר יסחפו אותנו אל תוך מערבולת של חטאים אשר לא יהיה ביכולתנו להיחלץ ממנה. באופן דומה, אם אתם מקדישים את כל מאמציכם לרדיפה אחר מעמד משום שאינכם מוכנים להיות אנשים מן השורה, האם אי פעם תהיתם אם ברגע שנשיג עמדה בכירה ונזכה בתשומת לב ושבחים לא נשתמש בכוחנו לשם השגת רווח אישי או שנחשיב את עצמנו לנשגבים ובעלי עוצמה למרות שאין בליבנו מקום לאלוהים? אט אט נאבד את היושרה שלנו ואת חברינו האמיתיים, וסביבנו ימצאו את עצמם רק סוגים שונים של "מסיכות", אשר יעלו הצגה בכל פעם שמתעורר הצורך. האם חיים כאלה הם מה שאנחנו באמת מייחלים לו?

לאמיתו של דבר כולם יעמדו מול פיתויי השטן בשלב כלשהו במהלך חייהם: כסף, תהילה, רווח, ידע, עמדה וכוח. כל הפיתויים האלו עלולים להסיט את האדם מדרך האמת של יראת אלוהים ולגרום לו לא לסור מרע. הסיבה לכך שכל כך הרבה מאמינים נופלים לפיתויי השטן ונכנעים ליצר הרע היא משום שאינם יראים מפני אלוהים, כלומר, הם לא חושבים שהדבר החשוב ביותר הוא להאמין באלוהים, לציית לדבריו ולנהוג על פי האמת שלו. מאמינים רבים מתרכזים במצג חיצוני של עבודת אלוהים, בהתנהגות טובה או בקיום טקסים דתיים. מנגד, מעט מאוד אנשים מבלים זמן רב יותר בהשקטת עצמם מול אלוהים, פותחים את ליבם כלפיו, שוקעים באופן כנה במחשבות על דברי האלוהים ומקיימים אותם. האמת היא שבמידה וכמו איוב נשכיל לא להסתבך בכסף, תהילה, ממון ושאר הפיתויים החיצוניים מעתה ואילך, ולא משנה מה יעמוד מולנו, לא נפעל בצורה עיוורת על פי ההעדפות האישיות, התשוקות והדמיונות שלנו, אלא נתפלל לאלוהים ונבקש למלא את רצונו, נקבל עלינו את השגחתו ונבלה כל יום על פי הנחייתו ודרישות דבריו, אי אז נוכל להבין שחיים על פי דברי אלוהים וקבלת האמת שלו כבסיס לקיומנו וחיינו, יביא לכך שנחיה לזמן ארוך יותר בשלווה גדולה יותר ונהיה בטוחים בצדקתנו , נזכה בברכת אלוהים ונשביע את רצונו. זהו הסוד לחיים מאושרים.

מאת שיאנג

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?