דף הבית

צור קשר

מתוך דברים החושפים את מרדנותה של האנושות

דברי יהוה אלוהים החושפים את מרדנותה של האנושות

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם והאזיני ארץ, כי יהוה דִּבֵּר: בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי. ידע שור קֹנֵהוּ, וחמור אבוס בעליו; ישראל לא יָדַע, עַמִּי לא התבונָן. הוי גוי חֹטא, עַם כֶּבֶד עָוֹן – זרע מְרֵעִים, בנים משחיתים; עָזבו את-יהוה, נִאֲצוּ את-קְדוֹשׁ ישראל – נָזֹרוּ אחור. על מֶה תֻכּוּ עוד, תוסיפו סָרָה; כל-ראש לָחֳלִי, וכל-לבב דַּוָּי. מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מְתֹם, פצע וחבורה ומכה טריה; לא- זֹרוּ ולא חֻבָּשׁוּ, ולא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. ארצכם שממה, עריכם שרֻפות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אֹכלים אֹתה, ושממה, כמהפכת זרים. ונותרה בת-ציון, כסֻכה בכרם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כעיר נצורה. לוּלֵי יהוה צבאות, הותיר לנו שריד כמעט – כִּסְדֹם היינו, לַעֲמֹרָה דמינו. שִׁמְעוּ דבר-יהוה, קציני סְדֹם; האזינו תורת אלֹהינו, עם עמֹרה. למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; ודם פרים וכבשים וְעַתּוּדִים, לא חפצתי" (ישעיהו א' 2-11).

"כי ממזרח-שמש ועד-מבואו, גדול שְׁמִי בגוים, ובכל-מקום מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי, וּמִנְחָה טהורה: כי-גדול שְׁמִי בגוים, אמר יהוה צבאות. ואתם, מחללים אותו – בֶּאֱמָרְכֶם, שֻׁלחן אדֹנָי מְגֹאָל הוא, וְנִיבוֹ, נִבְזֶה אָכְלוֹ. ואמרתם הנה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אותו, אמר יהוה צבאות, וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל ואת- הַפִּסֵּחַ ואת-החולֶה, והבאתם את- הַמִּנְחָה; הַאֶרְצֶה אותה מִיֶּדְכֶם, אמר יהוה. וארור נוכל, ויש בְּעֶדְרוֹ זָכָר, ונֹדר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת, לאדֹנָי: כי מלך גדול אני, אמר יהוה צבאות, וּשְׁמִי, נורא בגוים" (מלאכי א' 11-14).

"ויאמר אדֹנָי, יען כי נגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כִּבְּדוּנִי, ולבו רִחַק ממני – וַתְּהִי יראתם אֹתי, מִצְוַת אנשים מְלֻמָּדָה" (ישעיהו כ"ט 13).

דברי המשיח שהופיע באחרית הימים החושפים את מרדנותה של האנושות

"האדם צעד לאורך העידנים עם אלוהים, אך האדם לא יודע שאלוהים מושל בגורל כל הדברים ובגורל היצורים החיים, וכיצד הוא מתזמר ומכוון את כל הדברים. עובדה זאת חמקה מידיעתו של האדם משחר הימים ועד היום. בכל אשר לסיבה לכך – אין זה מפני שדרכי האל חמקמקות מדי, או מפני שתוכנית האל עדיין לא הוגשמה, אלא מפני שלבו ורוחו של האדם יותר מדי רחוקים מאלוהים. לפיכך, גם כשהאדם הולך בעקבות אלוהים, בלא יודעין הוא עדיין משרת את השטן. איש לא מחפש את עקבות האל או את הופעתו באופן פעיל, ואיש לא רוצה להתקיים תחת חסותו ותמיכתו של אלוהים. במקום זאת, בני האדם מוכנים לסמוך על ריקבונו של השטן המרושע כדי להסתגל לעולם הזה ולכללי חייה המרושעים של האנושות. בשלב הזה, לבו ורוחו של האדם מוקרבים לשטן, והשטן ניזון מהם. יתר על כן, הלב והרוח האנושיים הופכים למקום משכן של השטן ולמגרש משחקים המתאים לו. כך מאבד האדם בלא יודעין את הבנת העקרונות של ההוויה האנושית, ושל שוויו ומטרתו של הקיום האנושי. חוקי האל והברית שבין אלוהים והאדם מתפוגגים בהדרגה בלב האדם, ושהאדם כבר לא מחפש את אלוהים ולא מקשיב לו. עם הזמן, האדם כבר לא מבין מדוע אלוהים ברא את האדם, והוא לא מבין את דברי האל, ולא תופס את כל הדברים שנובעים מאלוהים. האדם מתחיל להתנגד לחוקי האל ולצוויו, ולבו ורוחו של האדם מתעמעמים… אלוהים מאבד את האדם של בריאתו המקורית, והאדם מאבד את שורש ראשיתו. זהו הצער של האנושות הזו."

"לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי…"

"המקור להתנגדותו של האדם ולהתמרדותו נגד אלוהים הוא השחתתו על ידי השטן. כיוון שהשטן השחית אותו, מצפונו של האדם נעשה אדיש. מסיבה זו הוא בלתי מוסרי, מחשבותיו מנוונות, ויש לו השקפה מחשבתית נחשלת. לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון… "היגיון רגיל" פירושו ציות ונאמנות לאלוהים, כמיהה לאלוהים, יחס חד-משמעי כלפי אלוהים, ומצפון כלפי אלוהים. פירושו שפיכם ולבכם שווים כלפי אלוהים, ללא התנגדות מכוונת לאלוהים. בעלי היגיון לקוי אינם כאלה. מכיוון שהשטן השחית אותו, האדם יצר תפיסות על אלוהים, ואין לו נאמנות או תשוקה לאלוהים, וקל וחומר שאין לו מצפון כלפי אלוהים. האדם מתנגד ושופט את אלוהים במכוון. יתרה מכך, הוא מטיח בו גידופים מאחורי גבו. האדם יודע בבירור שזהו אלוהים, אך הוא בכל זאת מותח עליו ביקורת מאחורי גבו. אין לאדם כוונה להישמע לאלוהים והוא רק מציב לאלוהים דרישות ובקשות בעיוורון."

"אנושות אכזרית, ברוטלית! המזימות והתחבולות, המאבק אחד עם השני, המרדף אחר מוניטין ועושר, הטבח ההדדי – מתי כל זה ייגמר? אלוהים דיבר מאות אלפי מילים, אך אף לא אחד התעשת. הם פועלים למען משפחותיהם, ובניהם ובנותיהם, למען הקריירה שלהם, שאיפותיהם, מעמדם, יהירותם וכספם, למען בגדים, מזון והבשר – מיהו זה שמעשיו באמת למען אלוהים? גם בקרב אלה שמעשיהם הם למען אלוהים, רק מתי מעט מכירים את אלוהים. כמה אנשים אינם פועלים למען האינטרסים שלהם עצמם? כמה לא מדכאים ומפלים אחרים למען שימור המעמד שלהם? לפיכך, נגזר על אלוהים גזר דין מוות בעל כורכו פעמים אין ספור; שופטים ברבריים רבים מספור גזרו את דינו של אלוהים ושוב צלבו אותו. כמה בני אדם יכולים באמת להיקרא צדיקים משום שהם פועלים באמת למען אלוהים?"

"כמה מאמינים בי רק כדי שארפא אותם? כמה מאמינים בי רק כדי שאשתמש בכוחותיי לגרש שדים טמאים מגופיהם? וכמה מאמינים בי רק כדי לקבל שלווה ואושר ממני? כמה מאמינים בי רק כדי לדרוש ממני יותר עושר חומרי, וכמה מאמינים בי רק כדי להעביר את החיים הללו בבטחה וכדי להיות בטוחים בעולם הבא? כמה מאמינים בי רק כדי להימנע מסבל הגיהינום ולקבל ברכת שמיים? כמה מאמינים בי רק לשם נוחות זמנית אך אינם מבקשים להרוויח דבר בעולם הבא? כשהבאתי את חרוני על האדם ולקחתי את כל האושר והשלווה שהיו לו בתחילה, האדם הפך ספקני. כשנתתי לאדם את סבל הגיהינום ולקחתי ממנו את ברכות השמיים, חרפת האדם הפכה לזעם. כשהאדם ביקש ממני לרפא אותו, אך אני לא הכרתי בו וחשתי סלידה ממנו, האדם התרחק ממני וביקש את דרכי רופאי האליל והכישוף. כשלקחתי מהאדם את כל אשר דרש ממני, כולם נעלמו ללא עקבות. לפיכך, אני אומר שלאדם יש אמונה בי מכיוון שאני נותן יותר מדי חסד ויש הרבה יותר מדי להרוויח."

"על אף שאיוב עבר ניסיונות מיהוה, הוא בסך הכל היה איש צדיק שעבד את יהוה, ואפילו במהלך הניסיונות האלה, הוא לא התלונן עליו, אלא נצר בלבו את מפגשו עם יהוה. לא זו בלבד שבני האדם של ימינו לא נוצרים בלבם את נוכחותו של יהוה, אלא שהם דוחים את הופעתו, בזים לה, מתלוננים עליה ושמים אותה ללעג. אתם זכיתם ביותר ממעט, הלא כן? האם הסבל שלכם באמת היה כה רב?… האם ההתנגדות שלכם הייתה זעומה? האם ייתכן שהדרישות שהצבתי לכם והדברים שדרשתי מכם היו רבים מדי וקשים מדי? חרון אפי יצא רק על בני ישראל שהתנגדו אליי, ולא כוון עליכם, ואתם זכיתם רק במשפט חסר הרחמים שלי ובחשיפות וכן בזיכוך יוקד ללא מעצורים. אף על פי כן, בני האדם עדיין מתנגדים ומסרבים לי ללא שמץ של ציות. ויש אפילו כאלה מתנכרים אליי ודוחים אותי. בני אדם כאלה לא טובים מחבורתם של קורח ודתן בהתנגדותה למשה. לבם של בני האדם קשה מדי, ואופיים עיקש מדי. הם לעולם לא משנים את דרכם הישנות. הדיבור שלי חושף אותם במערומיהם כמו זונות לאור יום, ודבריי כה חמורים עד שהם "לא נאותים", והם חושפים את אופיים של בני האדם לאור היום. אולם בני האדם רק מנידים בראשם, מזילים דמעות מעטות ובקושי חשים רגשות עצובים כלשהם. ברגע שזה נגמר, הם עזים כמו מלך חיות הפרא בהרים ואין להם מודעות כלל. כיצד יכולים בני אדם עם טבע כזה לדעת שהם נהנו מברכות רבות פי יותר ממאה מאלה של איוב? כיצד הם יכולים לגלות שהדברים שהם נהנים מהם הם ברכות שבקושי נראו כמותן לאורך כל העידנים, ואשר אף אדם לא נהנה מהן בעבר? כיצד תודעתם של בני האדם תוכל להרגיש את הברכה הזו שטומנת בחובה ענישה? למען הכנות, כל מה שאני דורש מכם הוא שתהיו מסוגלים להיות מודל לעבודתי ושתהיו עדים לטבע שלי בכללותו ולכל מעשיי, ושתוכלו להשתחרר מהחולי שפולט השטן. אולם האנושות תמיד נגעלת מעבודתי והיא תמיד עוינת כלפיה במכוון. איך ייתכן שאדם כזה לא יעורר אותי להשיב את חוקי ישראל ולהוציא עליהם את חרון אפי כלפי ישראל? אף על פי שיש ביניכם בני אדם רבים ש"נשמעים" לי, יש אפילו יותר בני אדם ביניכם שהם מהסגנון של חבורת קורח. ברגע שאזכה בכבודי המלא, אקח את האש מהשמיים ואשרוף אותם עד אפר. עליכם לדעת שכבר לא אטיל ייסורים על בני האדם בדבריי, אך לפני שאעשה את עבודת ישראל, אשרוף עד היסוד את בני האדם שהם מהסגנון של חבורת קורח, אשר מתנגדים לי ואותם סילקתי לפני זמן רב. כבר לא תהיה לאנושות הזדמנות ליהנות ממני, אך כל מה שהם יראו יהיה החמה וה"להבות" שלי מהשמיים. אני אחשוף את סופם של כל בני האדם, ואחלק את כל בני האדם לקטגוריות שונות. ארשום בפניי כל מעשה מרד שלהם, ואז אסיים את עבודתי, כדי שסופם של בני האדם ייקבע בהתאם לפסק הדין שלי בעודי על פני האדמה, וכן בהתאם לגישתם כלפיי. בבוא העת, שום דבר לא יכול לשנות את סופם. בני האדם עוד יגלו את סופם שלהם! אני אתן את סופם של בני האדם לאב שבשמיים."

שלום וברכות לכם! אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו. אם לאחר תשקראו מאמר זה, תזכו להארה שבה תרצו לחלוק ואם יהיו לכם שאלות לשאול אותנו, הנכם מוזמנים לעשות זאת באמצעות הצ'אט החי שלנו הפעיל 24 שעות ביממה או דרך Whatsapp. אנו מחכים ומצפים לדבר איתכם.

聊天前请阅读并同意我们的隐私权政策。

您已阅读并同意我们的隐私权政策吗?